בשבוע שעבר, לאחר תום המסחר בבורסה, פירסם
משרד האנרגיה הודעה ולפיה במאגר הגז הטבעי לוויתן יש 18 טריליון ולא 21 טריליון
יחידות גז. ההערכה הגבוהה היא של שותפי הזיכיון ששכרו חברת מעריכים מטעמם. ההערכה
הנמוכה היא של חברת מעריכים אחרת ששכר משרד האנרגיה.
מי צודק?
לכאורה שאלה מטופשת. את מי צריך לעניין אם בשדה, שטרם החלו בפיתוחו, יש 18 טריליון או 21 "על פי הערכה"? האם
מישהו מאיתנו קונה בסופרמרקט "על פי הערכה" של נכסיו?
לפי שני עיתונים – הארץ וכלכליסט – משרד
האנרגיה עשה תרגיל, ולא בפעם הראשונה. המידע על ההערכה הנמוכה מצוי אצלו חודשים
ארוכים והוא נמנע מלפרסמו מחשש לפגיעה ב"מתווה הגז" שבו העניקה הממשלה
מכל טוב הרכוש הציבורי לזכיינים. כלומר משרד האנרגיה מתייצב בצד של נובל אנרג'י, דלק, רציו ושאר השותפים
לזיכיון. בנימין נתניהו ויובל שטייניץ, זה ברור כבר יותר משנה, מסייעים להם בכל
דרך אפשרית. אבל בגלל שהארץ (ודה מרקר) הם לכאורה נגד משרד האנרגיה, העיתון
השלישי, גלובס, לא עסק כלל במעללי משרד
האנרגיה.
בין דירה וגז?
תחילה ננסה להבין מי בכל זאת מתעניין בהערכה של כמות הגז. לכאורה זה מעניין את הבנקים והגופים הפיננסים
האחרים שיתבקשו לממן את הקידוחים בשדה הגז. אבל רק לכאורה. ההפרש של 3 טריליון בהערכות
ממש לא מעניין אותם. בנק נורמלי מעריך נכס כמו שדה גז באותו אופן שהוא מעריך כל
נכס אחר – למשל דירה. כמה שווה דירה לצורכי בנק? בערך חצי ממה שבעל הדירה טוען.
למה חצי? לפעמים זה באמת יותר, אבל לא הרבה יותר. מחשש לטעות בהערכות. מחשש שמחיר
הדירה ירד (מה שייאלץ את הבנק לרשום הפסד). מחשש.
אז אם יצחק תשובה מספר שיש לו נכס ששוויו 21
והוא רוצה משכנתה, הבנק ייתן לו משכנתה של 11 לכל היותר ובכפוף להערכת הבנק (ולא
הערכת תשובה ולא הערכת משרד האנרגיה) שיש שם 21 או 18 או כל מספר אחר.
הבנק לפיכך אאוט.
בשביל מי עמל ראש הממשלה
מי נשאר? נכון,
המטומטמים הנקראים משקיעים. למה הם מטומטמים? כי הם מאמינים בהבלי ההערכה ומוכנים לקנות
ולמכור מניות בהתאם להערכות. ומכאן הרגישות בשוק הפיננסי סביב הבולשיט התחשיבי
הזה. במאזן האנרגיה של המדינה זה ממש לא חשוב.
והכי פחות חשוב זה אמור להיות לממשלה. במדינה שיש לה ממשלה שעובדת עבור
התושבים ולא עבור הטייקונים, היתה הממשלה אומרת לתשובה: "אתה אומר שיש לך 21? נהדר.
אחרי שתפיק 10 ותמכור אותם לצרכנים בישראל, נאפשר לך לייצא חצי מההפרש."
ואז, לאחר שהוכח שיש 21 והפיקו כבר 10, היה
הדיון נערך כשהשדה כבר מפותח ופעיל. ולא כאשר הכל מצוי באוויר של הערכות. מדיניות
לא מחליטים לפי הערכות אלא לפי עובדות.
מי בכל זאת מנהל מדיניות לפי הערכות?
מי
שמבקש לצ'פר את החברים שלו. ובמקרה הזה לנפח את ערך המניות של הזכיינים, ואת התרחיש
שנמצאה גיזת הזהב בבטן של הלוויתן.
אם היו נוהגים בתבונה, תשובה ושותפיו לא
היו מיליארדרים. תגידו אתם מה יותר חשוב: שלחברים של נתניהו ושטייניץ יהיו
מיליארדים או שלנכדים שלכם יהיה גז טבעי במחיר סביר? כי כבר כעת אנחנו משלמים מחיר
בלתי סביר בעליל עבור הגז משדה אחר של אותה חבורה.
