11 ביוני 2016

הסוכר והצינגלה



האם יש מצב שבו עדיף מס בשיעור 100% על פני מס של 10%?  אפשר להניח שבמשאל היה הרוב תומך בשיעור מס נמוך. מצוידים בממצא הזה נהפוך את השאלה: האם לסגור את מרכזי הערים לרכב פרטי (מס של 100%) או להטיל מס של 100 שקלים (10%) על כל מי שנכנס למרכז העיר עם רכבו.
עכשיו העניין מסתבך. יהיו מי שיערערו על עצם הצורך במס כלשהו בשעות של גודש תנועה. אלה לא מצטופפים במבואות גוש דן בשעות הבוקר, ובעיקר הם לא תושבי גוש דן שגודש התנועה מזהם את האוויר שהם נושמים.


בכביש 1 נסלל "נתיב מהיר" ומשמעותו הטלת מס על הרכבים הנכנסים לתל אביב בשעות העומס. ללמדנו כי ממשלת ישראל נוטה למס כזה. ואכן לפחות במשרד האוצר דיברו בעבר לא פעם על האפשרות להטיל מס גם על מי שנכנסים למרכזי ערים.
בברצלונה, דווח לאחרונה, מתכוונים לסגור את מרכז העיר לחלוטין. מה ההבדל בין מס נמוך לאיסור מוחלט? איסור מוחלט יתפוס גם את העשירים שסביר להניח שלא יתרשמו מכל מס שהוא, שכן אצלם הוא הוצאה מוכרת לצורכי מס. ובכל מקרה איסור מוחלט (אותם 100% שאנחנו שונאים) הרבה יותר יעיל לשיפור תנועת אוטובוסים וצמצום זיהום אוויר.

אז אנחנו בעד מס של 100% או 10%?

פקק הסוכר

וריאציה על הנושא מתקיימת בימים האלה בוועדה לקידום מזון בריא בה משתתפים נציגי הממשלה, האקדמיה ותעשייני המזון. במחקר הרפואי יש הסכמה שהשמנה היא גם רעה לבריאות וגם מזיקה לכלכלה הציבורית. אמנם התחלואה של הפרט – השמנה היא גורם מרכזי לסוכרת שהיא הקטלן הגדול היותר – היא עניינו. ומי שרוצה, שיתאבד מהשמנת יתר. אבל המתנדבים להתאבד הם מעטים והרוב מבקש טיפול רפואי. ואת זה – לפחות במחצית העלות – משלמת הממשלה.

מכאן נולדה הסיסמה "המזיק משלם". השאלה היא האם יש מזון מזיק. מתברר מדיוני הוועדה שהתעשיינים מעדיפים לדבר על מזון בריא ולהתעלם ממזון מזיק. הם מציעים שייקבע תקן למזון בריא ומי שיעבור את מחסום התקן ויכניס ברוקולי לכל עוגייה יקבל תעודת הצטיינות.
ומי שמזיק? לכל היותר הם יסכימו לסימון בעטיפה של כמות הסוכר והמלח. לדעתם זכותו של צרכן לאכול המבורגר עתיר מלח בלי שיוטרד באמצעות מס על המלח המזיק. אחרים בדעה ההפוכה. הוויכוח שהתחיל כוויכוח בין הימין (הצרכן יחליט) לבין השמאל (להטיל מס) חצה גבולות ועתה הודיעה ממשלת בריטניה (ימין) על הטלת מס משקאות ממותקים (מס סוכר) מ 2017.

פקק הקנאביס

מה עדיף: לאסור מכירת ממתקים או להטיל מס סוכר? ואם מטילים מס מהו השיעור הרצוי ואיך משווים בין נזקי הסוכר לנזקי הפחמן החד חמצני – תוצר שריפת הדלק במנוע של מכונית? ואם ממשיכים בקו המחשבה הזה אז מדוע אוסרים לעשן מריחואנה ומתירים עישון טבק שנזקו הבריאותי גדול בהרבה? אולי במקום לאסור מריחואנה נטיל מס בדומה למסים על טבק ואלכוהול? ובכך  גם נחסוך את מאות השוטרים שמתרוצצים אחרי כל צינגלה, ונפנה אותם לטיפול בפושעים, למשל אלה שמרימים יד על בנות זוגם.

ועדת סל התרופות דוחה מדי שנה הצעות לתרופות שמאריכות חיים בחודש-חודשיים בממוצע. אם היינו משאירים את ההחלטה לחולה סופני – התוצאה היתה מתהפכת. אז למה נציגי תעשיית המזון המזיק יושבים בוועדה שתפקידה לצמצם במזיקים?


(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב- 7.6.2016)