אני לא יודע כמה מכם מכירים את האדון או
הגברת פראמיקסו. משפחת פראמיקסו, מתברר, היא משפחה מסוכנת. זו משפחת נגיפים
(וירוסים) שצאצאיה מופקדים על מחלת החצבת. זו מחלה מדבקת לא נעימה. בתסמינים שלה יש
דווקא משהו נחמד: מופיעה פריחה על הגוף, ויש מי שמוצא דמיון בינה לפרחי החצב.
בכשליש מהמקרים, מדווח משרד הבריאות, החולים מקבלים גם דלקת באוזן התיכונה ובעין.
במקרים נדירים זה יכול להיגמר ממש רע. החיסון, מדווח המשרד, מצליח ב – 97%. כלומר
3% מהמתחסנים בכל זאת יידבקו במחלה. מבחינה סטטיסטית החיסון הוא סיפור הצלחה.
היו ימים אחרים. עד לפני 50 שנה לא רק
שלא היה חיסון אלא שהורים התעקשו לשלוח את ילדיהם לבקר אצל ילדים שלקו במחלה כדי
להידבק. ההסבר היה, ונשאר, כי להידבק במחלה בגיל צעיר – נניח משנה ומעלה – מקטין
את הסיכוי ללקות בתופעות הלוואי שצוטטו לעיל. באותם ימים כך נהגו בכל מחלות
"הילדים" כמו חזרת, אבעבועות רוח ואדמת. רק פוליו ("שיתוק
ילדים") לא זכתה ליחס החיובי הזה. האם החיסונים למחלות האלה אכן היטיבו את
מצב הבריאות? הממסד הרפואי, בארץ ובעולם כולו, משוכנע שכן. יש ספקנים.
אחת הטענות המעניינות של הספקנים היא
שבידיהם מידע פרטני כי אותם 97% שחוסנו ולא חלו בחצבת, חלו במחלות אחרות. אלא שאיש
לא בודק את נזקי החיסון. ואכן משרד הבריאות מתעלם כליל מהעניין הזה. ייתכן שבצדק –
כי יש מידע המפריך את הטענה על תחלואת המחוסנים. ייתכן שלא בצדק – כי באמת אף אחד
לא אוסף מידע כזה.
חיסון ורווח בצידו
הספקנים לא נמנעים מתיאוריות
קונספירציה. ובתחום התרופות, מחשבה על קונספירציה בהחלט אינה מחלת נפש. יצרני
תרופות דוחפים כמעט בכל דרך תרופות שתועלתן מפוקפקת. ראו את המהומה שהתעוררה כאן
כאשר משרד הבריאות ביקש לאסור מפגשים ב"ארבע עיניים" בין רופאים וסוכני
תרופות. תראו לי כנס של רופאים שבו יצרני תרופות לא נותנים כסף למימון. חיסונים הם
תרופה מובטחת מבחינה כלכלית – תמיד יהיו ילדים שאפשר להזריק להם. וסיפורי אימים לא
חסרים. אם אפשר היה להוציא את יצרני התרופות מזירת הדיון הציבורי – החיים של כולנו
היו טובים יותר.
אז מה התשובה לשאלה: חיסון נגד חצבת בעד
או נגד?
לשאלה הזו יש תשובה מדעית לחלוטין: תלמדו כלכלה.
כרגיל כאשר אנשי מדע מתקשים בעניין
מסוים באים הכלכלנים עם פתרון. הבדיקה במחקר הנוכחי נעשתה כדי לבדוק את החיסון נגד
שפעת. החיסון נגד שפעת נמצא במחלוקת עמוקה יותר מזו של החצבת. בעוד החצבת מקורה
במשפחת פראמיקסו, נגיף השפעת מגיע מחמולה. כל שנה מופיע נגיף חדש. אלא שהמחלה,
למעט שיעור קטן של תופעות לוואי, לא מסוכנת. להתחסן או לא? זו השאלה והתשובה בצידה.
מצאו כלכלנינו כי מי שהתחסן ובכל זאת
חלה בשפעת לא יתחסן שוב בעתיד. ואילו מי שלא התחסן וחלה בשפעת – ירוץ לחיסון בשנה
הבאה. בני אדם, כך כותרת המחקר, אוהבים לסבול בטרם יחכימו.
שלא בכוונה זה הפתרון לחיסון נגד
"מחלות ילדים". להפסיק את החיסונים, ולתת לכולם לחלות. ואם יתברר שאחרי
כמה שנים יש גידול בשיעורי התמותה של ילדים או מבוגרים שחלו באותן מחלות – השכל
האנושי יתחיל לעבוד, אחרי שסבל מספיק.
ואם לא יימצא גידול בתמותה – תמכרו את
המניות שלכם בחברות שמייצרות תרופות.
