לפעמים אני אוהב זוטות. כלומר אני חושב
שמדובר בתגלית מעניינת אבל רוב האנשים מתעקשים שמדובר בזוטות. את הזוט בן זוטא עליו
אני כותב מצאתי בעמוד הראשון של "The Marker" - המוסף הכלכלי של
"הארץ" מיום 15 לינואר 2020. איזכור המיקום הזה חשוב לענייננו. מדובר
בהפנייה לעמוד 4 של המוסף לכתבה של סיוון קלינגבייל שעסקה בדו"ח רשות החברות
הממשלתיות. הזוט, על כן, עבר את ידי הכותבת, ידי העורך של עמוד 4, העורך של עמוד 1
ואני מעריך כי גם העורך הראשי של המוסף ראה, קרא ואישר. ללמדנו על השקפה אירגונית.
מי שקורא את עמודי החדשות של "הארץ" מתרשם שמדובר בעיתון של השמאל (ככל שהוא קיים בישראל). תמצאו שם מאמרים העוסקים באיחוד מרצ-עבודה אבל לא תמצאו מאמרים באיחוד הימין החדש- הישן, הבית היהודי-עצמה יהודית. השמאל חשוב שיתאחד. הימין – שייקבר.
ה"מרקר" הוא סיפור שונה
לחלוטין. אמנם גיא רולניק המייסד והמו"ל כותב את הגיגיו הסוציאל-דמוקרטים אבל
כל השאר מסתכלים על מפלגות הימין – מימין.
זה סיפורו של הזוט.
נותנים ביס
נותנים ביס
כותבת קלינגבייל: "בלטה במיוחד
דואר ישראל שהוצאות השכר של עובדיה ב – 2018 נגסו 58.2% מהכנסותיה בשנה זו".
הזוט הוא במילה אחת – נגסו – שאת משמעותה במילון כתבתי במורד המאמר הזה.
הנה קטע מפרוטוקול סודי (**) של
דירקטוריון דואר ישראל שהגיע לכתבנו: "לאור הנגיסה בהכנסות הדואר כתוצאה
מהשכר המשולם מחליט הדירקטוריון להורות להנהלה לפטר את כל עובדי הדואר ובכך למנוע
כל נגיסה עתידית בהכנסות הדואר".
נתאר לעצמנו מה קורה למחרת לסיוון
קלינגבייל שמבקשת לשלוח מכתב לדודה שלה במינסוטה שבגיל 90 לא מחזיקה במחשב ולכן הן
מתכתבות באמצעות נייר. אופס, סניף הדואר סגור. באופן תמוה מתברר לה שבלי הנוגסים
בהכנסות אין גם הכנסות.
למילה נגיסה יש לרוב משמעות שלילית.
לתאגיד יש הכנסות ואז באים עובדים ונוגסים, מורידים נתח מההכנסות האלה למען
האגואיזם שלהם, החמדנות שלהם, בזרוע נטויה.
הורסים את "הארץ"
הורסים את "הארץ"
עכשיו הבה נסתכל על העניין במהופך.
כאמור בלי עובדים גם אין לדואר ישראל הכנסות. לפיכך, אפשר היה לסכם את המצב באופן
הזה: " בלטה במיוחד דואר ישראל שהוצאות השכר של עובדיה היוו רק 52.8%
מהכנסותיה".
לפי הדיווחים באתר העין השביעית כל
העיתונים מפסידים או מתאזנים בקושי. הבה נניח כי עיתון "הארץ" גם הוא
גבולי. מהו שיעור השכר מההכנסות של העיתון? אני מהמר שעובדי "הארץ" לא
מסתפקים ב – 52.8% מההכנסות – במיוחד אם מצרפים לשכר העובדים הישירים גם את שכר
העובדים העקיפים (למשל שכרם של מחלקי העיתון למנויים).
בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית היה עיסוק
אינטנסיבי בשאלה מהו ערכו של מוצר. הכלכלנים הקלאסיים חשבו שמקור הערך הוא בעבודה,
כלומר במה שמכונה בימינו "שכר". הניאו-ליברלים של "הארץ"
חושבים ששכר זה גניבה. נגיסה מהתמורה שמגיעה ל"משקיעים". יהיה זה ציני
לבקש מקלינגבייל להפסיק לנגוס בהכנסות של עמוס שוקן (מהבעלים של העיתון). אבל
בעיקרון זה מה שעיתונאי העיתון מסבירים לקוראים שלהם.
ועם ההשקפה הזו העיתון קורא לאיחוד
מפלגות השמאל.
(*)"חיתוך באמצעות השיניים, הורדת
נתח"
(**) שלא היה ולא נברא
