איך יורדים
במשקל? נדמה שב – 50 שנה האחרונות השאלה הזו יותר נפוצה מ"להיות או לא
להיות". כרגיל חכמי הדור משיבים כי הדרך היעילה ביותר היא: לא לעלות במשקל.
בהחלט תשובה סבירה לרזים כרוניים שמתמעטים במקומותינו. אך מה בדבר כל אלה שטעו,
התפתו, הזניחו? ובמיוחד בתופעה המדאיגה ביותר שהיא השמנת יתר בקרב ילדים.
אני מתקשה לזכור
מתי בפעם האחרונה ראיתי ילדים במסעדה כאשר לפניהם לא מונחת צלחת עם שניצל/המבורגר
וצ'יפס. ילד עם צלחת ירקות נדיר כמו מקום חניה בתל-אביב. היום הורים לילדים
משוכנעים אידיאולוגית שתפקידם לרצות את ילדיהם. לגונן עליהם מפני איום התרד
ונוראות הסלרי. לעשות ככל יכולתם שהזאטוטים לא יבכו – מה שקורה כאשר איזה הורה
משתגע ואומר: די לצ'יפס. מי שראה מסיבה של
ילדים שבה 100% מהמאכלים איננו ממתקים – שיקום. מה שאולי מלמד, ומחקרים מאששים,
שהסיבה העיקרית לעליית משקלם והשמנתם של זאטוטים היא באשמת/זכות הוריהם.
מה עושים?
אחת התשובות היא
לעשות ספורט. לצעוד, לרוץ, חדר כושר, מאמן אישי ולבעלי וילות: שחיה. תושבי תל אביב
מודעים עד כמה פקקי תנועת הרצים/צועדים בבוקר על הטיילת גדולים ומזיעים יותר מפקקי
מכוניות ברחוב ארלוזורוב. תושבי ירושלים שמים מבטחם ביהווה/אללה וחבורתם להשגחה –
ולרוב נמנעים משפשוף שביל המסילה שהוא אתר לחובבי תנועה.
כך או כך לרבים
ברור שספורט מסייע לריסון ההשמנה ואף להורדתה. לפיכך חברו כמה חוקרים לבדוק את
העניין הזה שאולי הוא לא בנפשנו אבל הוא בהחלט בכרסנו.
יסלחו כי כל
חובבי זכויות האישה הטוענים שהן מקופחות וחובה לתקן. בענייני השמנה התמונה המחקרית
העדכנית היא שגברים יכולים לרוץ מהבוקר עד הלילה – וכרסם בין שיניהם. לעומת זאת
שעה אצל נשים לא עושה מהפכה אבל בהחלט עושה הרזייה קלה. הגיע הזמן לתנועת שיוויון
לגבר.
מדוע ריצה לא
מרזה גברים וכן מרזה נשים? כאן המחקר די תקוע. יש הטוענים כי אצל גברים מה
שמפסידים הרצים בשומן – נצבר בשרירים. הגיוני? ולנשים אין שרירים? הסבר אחר הוא
שגבר שהולך/רץ מסיים הפעילות החשובה הזו עם שני בקבוקי בירה בעוד שנשים מסיימות עם
שני בקבוקי מים.
דיאטת הכלב
דיאטת הכלב
ועתה להפתעה:
ספורט, כאמור, לא עושה את זה לגברים ועושה טיפ-טיפה לנשים. אבל יש משהו דומה שכן
עושה את זה לגברים ולנשים גם יחד וגם לחוד. ללכת עם הכלב. ומה שגם מעניין: לרכב על
אופנים. אבל לרכב שלא לצורכי ספורט, כי מצאנו שספורט לא מרזה. אבל אם תרכבו לעבודה
וממנה, למרכול או לפאב – ההרזיה מובטחת.
אני מתרגם את
הממצא הססטיסטי באופן הבא: אם הגוף שלכם יודע שאתם עושים משהו כדי לרזות – הוא לא
ייתן לכם (ולכן רק קצת). אבל אם תשגעו אותו ותרכבו על אופניים לעבודה, או תצעדו עם
הכלב שעה – הגוף לא ישים לב, ותרזו.
עד כאן
הסטטיסטיקה במחקר. הנה עצת הדיוט המופנית לגברים ולנשים כאחד: תסתמו ת'פה. גם יותר
שקט וגם יותר מרזה.
