רוח בלהות מרחפת
מעל הכלכלה העולמית: העלאה בשכר. זו, מסבירים כמה ממומחי הכלכלה, סכנה רצינית
הדורשת התייחסות מיידית. הנה על כן דיון בווריאנט הקורונה מסוג Wage Economics ובקיצור, EW, הפושה במקומותינו.
באופן מעט תמוה,
תחילת התופעה נרשמה בשנת הקורונה הראשונה שהיתה עמוסה בפיטורי עובדים, חופשות ללא
תשלום וסגרים על עסקים ותנועה. הכל דיברו על שפל, אבל השכר עלה.
נניח שאת/ה
יו"ר תאגיד תנובה או שטראוס. המשרד שלך הוא בשפיים ומנכ"ל הבנק מבקש
להיפגש בתל אביב. יש לך שתי אופציות נסיעה. בראשונה, את מבקשת מהנהג של האאודי
הצמודה להסיע אותך. בשנייה, המזכיר/ה שלך מזמין/ה מונית. מה עדיף?
מדד העדיפות הוא
זמן הנסיעה. והתשובה היא המונית ומסיבה פשוטה: היא יכולה לנוע על נתיב התחבורה
הציבורית (נת"צ).
שני משפטנים חברו לכתיבת מאמר שקל לסכמו בשני משפטים: חזון שתי המדינות מת. תחי הקונפדרציה ישראל-פלסטין.
המאמר הזה ראוי
לציון ולתגובה כי הוא משקף את "הישראלי הנאור" – במירעו.
הישראלי הנאור
הוא באמת בעד שתי מדינות. אבל מפעל ההתנחלות הקיים והנמשך עושה את זה בלתי אפשרי.
לפנות כל כך הרבה אנשים אי אפשר. ואם לא מפנים אותם – אז הגבול יהיה מאוד מפותל
וכלל לא ברור שאפילו שרטטן מדופלם יהיה מסוגל להעביר גבול.
כאשר מסתכלים על האנשים העשירים ביותר קל לזהות מהיכן הגיע הממון. בהסתברות גבוהה למדי התשובה היא: ירושה. נכון, יש אגדה אמריקאית ולפיה כל אחד יכול להתעשר. אני לא בא להרוס אגדות אלא להתעסק בעובדות: מימוש האגדה במציאות הוא נדיר למדי.
השאלה ההפוכה
דורכת על היבלת של "מדע הכלכלה". מדוע, בהרבה מאוד מקרים, גם עוני עובר
בירושה? התשובה המגחיכה היא "כי אין להם כסף". בנוסח הטאטולוגי הזה טמון
המוקש במחשבה הכלכלית. כי אם הבעיה היא שאין כסף – אז שהמדינה תיתן, והבעיה תיפתר.
לשם שינוי אתחיל את המאמר הזה מסופו. כך זה נראה: אני מגיש בזה תלונה אנונימית כנגד השר למודיעין, אלעזר שטרן, על כך שהתעלם מתלונה אנונימית ולפיה בצמרת המגזר הציבורי פועל מרגל – בכינוי "כוכב". כמו כן שטרן אשם, על פי עדותו, בגרימת נזק לרכוש המדינה.
ביני לביני
ניסיתי לנחש מהו הנורמלי החדש. אולי, החיים אחרי המגיפה שטרם הסתיימה. אבל מתברר
כי מדובר בקשיים באספקת מוצרים. הנורמלי החדש הוא העיכוב. לוחות הזמנים להספקה משתבשים,
הייקים סובלים מאולקוס והאנושות כולה אמורה להתרגל לכך שהתחייבות על מועד היא
חלום.
הגדרת הנורמלי
החדש פותחת נייר עבודה שחיברו שלושה כלכלנים שביקשו להבין מה קורה כאן. נשיא
ארה"ב אף הוציא צו ובו כמה מצוות עשה לצמצום נזקים.
תנחומי לגברת בלהה יהלום. בהינתן יחסי הכוח הפוליטים הנוכחיים היא תמשיך להיות שופטת שלום. אין לה סיכוי להתקדם. ויש לה סיכוי טוב שהיא תשפוט רק בסכסוכי שכנים. במובן של התאבדות הקריירה, הגברת יהלום היא לא מוגבלת בטיפשותה.
השופטת פסקה
השבוע כי במגבלות מסויימות רשאי יהודי להתפלל במתחם הקרוי על
ידי מוסלמים אל חרם א-שריף בירושלים, ועל ידי יהודים כהר הבית. המדינה ערערה ובתוך יומיים הפך בית המשפט המחוזי את
ההחלטה. תענוג לראות איך מערכת המשפט קשובה וזריזה לפעמים לבקשות השלטון.
לכותבי מאמרים יש בעיה. אחרי שנה של היכרות הקורא המתמיד שם לב שהכותב חוזר על עצמו. צריך, על כן, להפתיע מדי פעם. כאשר גדעון לוי מ"הארץ" כתב לא מכבר משהו שמשתמע ממנו כי בנימין נתניהו לא בוגד באנושות, המהומה היתה רבה. לוי, אני מעריך, חייך בהנאה. ההפתעה עשתה את שלה.
גם אני החלטתי
להפתיע ולהודיע על תמיכתי ברעיון שראוי להוריד את השכר של העובדים עם קביעות,
ובמיוחד את שכרם של הרופאים והאחיות.
בתחילת השבוע
האחרון היה איום ולפיו הפצצה הפיננסית העולמית תופעל במוצאי יום חמישי ה – 30
בספטמבר. משהפצצה לא התפוצצה התאריך האחרון והסופי הוא ה -19 לחודש. אז תוציאו את
כל הכסף שלכם מהמערכת הפיננסית, תנקו את הבוידם כדי לפנות לו מקום ותאגרו קופסאות
שעועית ברוטב עגבניות.
