מה משותף בין:
- הודעת ישראל,
עם מדינות נוספות באזור, על התחייבות
למאבק במשבר האקלים.
- ההתלבטות
במשרד האוצר לגבי העלאת המס על הדלק.
- המכרז להקמת
תחנת כוח בהספק של מאות מגווט.
- הודעת השרה
להגנת הסביבה כי לממשלה הבאה יש מגש של כסף ועליו יוזמות, תקציבים וכו', וכו'... לבלימת
משבר האקלים.
הנה כמה
אפשרויות למשותף לכל הנ"ל:
- שיש משבר אקלים.
- שמי שמבטיח
פעמיים אותו דבר הוא שקרן מועד.
- שישראל מסבסדת
את זיהום האוויר.
- שכל היוזמות שעל
מגש הכסף הן מילים, ותו לא.
הבנזין
אתחיל עם המס על
הדלק. בראשית השנה המס על הבנזין היה בערך 3 שקלים לליטר. עתה הוא 2.4 שקלים. מחיר
הבנזין הוא בפיקוח ממשלתי ולכן הפחתת המס הביאה להפחתת המחיר לצרכן. מכאן קל להבין
כי ההפחתה במס באה להוזיל את הקניות של הצרכנים. בעוד משרד האוצר מתלבט אם להפסיק
את המדיניות הזו הודיע יו"ר הליכוד כי הוא יקפיא את מחירי הדלק. הנה לנו עוד דמיון
בין ראש הממשלה הבא וראש הממשלה הנוכחי.
מדוע מחיר
הבזנין מפוקח? תשובה אפשרית: כי אחרת מחירו יעלה ויפגע בצרכנים. נניח שזה נכון. אז
מה? הרי הממשלה התחייבה לצמצום פליטת מזהמים לפני שנה. וחזרה על כך השבוע. לפיכך דווקא
העלאת המחיר מתיישבת עם ההבטחה הממשלתית הזו. מה גם שאפילו המס הגבוה יותר לא משקף
את מלוא הנזק שהבנזין והרכב הפרטי יוצרים.
אלא שכלל לא
ברור שהמחיר יעלה. הרי יש מאות תחנות דלק. כאשר יש מאות מתחרים על מוצר אחיד –
הבנזין זהה בכל התחנות – יש סבירות שהתחרות תסייע. נשים לב שבעלי תחנות הדלק אינם
רוטנים על המחיר הממשלתי. למה? כי הוא מבטיח להם רווח נאה. במסווה של הגנת הצרכן
מרפדים את כל ענף הדלק מהיצרן (בית הזיקוק, ויש שניים בישראל) דרך היבואן עבור במערכת
ההובלה וכלה בתחנות. ובכלל, איך זה שהממשלה מטילה פיקוח על מחיר מוצר שבו יש מאות
ספקים אבל לא מטילה פיקוח על מחירי יוניליוור, נסטלה, שטראוס ועוד כמה ספקים
ספורים ששולטים על שוק המזון? שלא לדבר על גוגל, פייסבוק, ומייקרוסופט שהם הכי
קרוב למונופול (יצרן יחיד) שיש.
הגז
מול ההתחייבות,
בפעם השנייה, לפעול לצמצום פליטת מזהמים משרד האוצר התגאה השבוע כי 11(!!!!) הצעות
הוגשו – שיא ישראלי חדש -במכרז לייצור חשמל מגז טבעי, כלומר הגדלת פליטת מזהמים.
מדוע הממשלה
מחליטה איזה סוג של ייצור חשמל יהיה כאן? מדוע ההעדפה לחשמל מזוהם על פני חשמל
נקי? הוא שנאמר: שקרנים מועדים בקירבנו ובממשלתנו. הנה אופציה אחרת: שהממשלה תודיע
שהיא מקצה כך וכך אלפי דונם למתקנים לייצור חשמל. והקרקע תינתן למי שיתחייב על
מחיר מירבי הכי נמוך שבו החשמל יימכר לרשת החשמל. ואז נראה איך החשמל מגז טבעי
מתחרה בחשמל מחום השמש שאף הוא טבעי אך נטול זיהום לחלוטין.
הכסף
השרה להגנת
הסביבה מתגאה במגש הכסף שהיא מעבירה למחליפה. איך המכרז המזהם הזה מתיישב עם המגש?
אלא אם כן הממשלה דואגת לכסף לספקי הגז הטבעי וליצרני החשמל המזוהם. או אז גאוותה
של תמר זנדברג מוצדקת. הם ירוויחו, והרבה. אני יודע את זה כי הממשלה תתחייב לקנות
את החשמל המזוהם והיקר גם אם יהיו פה עשרות יצרני חשמל זול מחום השמש. זה כסף נעים
הליכות.
ובסיכום, כל
ארבעת התשובות שניתנו לעיל לשאלה שבראש המאמר, נכונות.
