משתמו הקרבות בין סרביה וקרואטיה, לפני יותר מעשרים שנה, נסע י.ב. לדוברובניק שבקרואטיה. שם, לחשו לו יודעי ח"ן, יש מסעדת דגים שופרא דשופרא. בין הארוחות טייל לאורך החוף, והנה ראה קיוסק. התיישב י.ב. והחל לשוחח עם הבעלים על כל מה שעוללה מלחמת האזרחים.
מתי שהוא שאל הישראלי: "אנחנו, בישראל,
יודעים לזהות ערבים, בטח בשפה ולרוב במראה. אתם, קרואטים וסרבים, מדברים אותה שפה
ונראים אותו הדבר. אז איך ידעת את מי להרוג?"
הקרואטי חשב והשיב: "הרגתי רק את מי
שאני מכיר".
הנה לנו פתרון לשאלת זיהויו של האויב. לא הפתרון
הכי נקי, יש לומר, כי כל סרבי באשר הוא עשוי היה להחשב יעד להריגה ולא רק לוחמים. אבל טוב, "טוהר הנשק" לא מוכר שם.
החשוד הלא־מסריח
נזכרתי בסיפור הזה השבוע כאשר קראתי בעיתון שבמשטרה האזרחית והצבאית זיהו 20 אנשים מבין
מי שפרצו בחודש יולי לבסיסי צה"ל שדה תימן ובית ליד בכוונה לפגוע באסירים
פלסטינים – אך הפורצים המזוהים לא נחקרו.
בחיל הים הבריטי כינו חשוד שאינו מזוהה סקאנק,
בתרגום לעברית – בואש, חיה ידועה בסרחונה.
חשוד, בעברית עכשווית, זה מישהו שבעוד סנטימטר יהיה אויב, שדינו מוות.
חיילי צה"ל ושוטריה יורים פעם אחר פעם
בחשודים נטולי נשק בגדה המערבית, שלא לדבר על רצועת עזה, אז למה לא ירו בפורצים
לבסיסים?
התשובה היא שהכירו אותם, כפי שסיפר הקרואטי,
כלומר זיהו אותם כישראלים-יהודים. הם פרצו
לבסיסים בכוח, ובכל זאת לא נורו. הזהות משחררת ממוות והיא גם העילה לו. אם אדם
מזוהה כערבי ונחשד איכשהו, קודם כל יורים בו ואחר כך מבררים, אם בכלל. לעומת זאת,
במי שמזוהה כישראלי־יהודי לא יורים, גם לא עוצרים אותו וכעת מתברר – גם לא חוקרים.
האו"ם התערב בשעתו במלחמה האתנית
הרצחנית ביוגוסלביה לשעבר בגלל הסקאנקים הקרואטים ובעיקר בגלל הרצח ההמוני של הבוסנים.
הסרבים ניסו לעשות בקרואטיה, סלובניה ובוסניה מה שישראל עשתה בסוריה, בגדה ובעזה:
סיפוח דה פקטו. בישראל היו שני פוליטיקאים שתמכו בסרביה: אריאל שרון וטומי לפיד.
כנראה מפני שבמלחמת העולם השנייה הקרואטים, כמו משטר וישי בצרפת, סייעו לגרמנים.
לידיעת הלוחמים האמיצים בעזה: זה לא עזר לגנרל
סרבי שהועמד לדין בק"ק האג, הורשע ונאסר בגין פשעי מלחמה.
ובכל זאת, אדם שפרצו לביתו לא משנה מי, וירה
בפורץ והרגו לא יואשם ברצח. אז למה לא ירו
בפורצים לבסיסים?
הנהרג והנרצח
התשובה טמונה בתורת הגזע. זה מה שהיה
ביוגוסלביה, וזה מה שקורה בישראל. כאן מותר למשטרה לא לתקוף את הפשיעה ביישובים
ערבים. כאן מותר לחיילים בתפקידי שיטור להימנע מלבצע את משימתם ולתת ליהודים לפרוץ
לבסיסי הצבא. כאן מה שמותר לישראלי־יהודי אסור לערבי אזרח ישראל.
שימו לב לניסוח הרשמי, גם בתקשורת: כאשר
ישראלי נהרג בידי פלסטיני זה מוגדר רצח. כאשר
פלסטיני נהרג בידי ישראלי זה מוגדר הרג. כ־150 קטינים ישראלים נרצחו עוד לפני
מלחמת אוקטובר 2023. באותה תקופה נהרגו במלחמות ישראל כ־2,000 קטינים פלסטינים.
