השאלה שבכותרת אינה תמוהה כפי שאפשר לחשוב. אנחנו הרי לא זורקים אשפה לים. אנחנו, לרוב, שמים את האשפה הביתית במיכל שאותו מרוקנת הרשות המקומית, שמזיזה אותו למרכזי מיון ואחר כך חלק מהאשפה ממוחזר ורובו נקבר.
ובכל זאת, סריקת הים מעידה על הימצאות כמויות
גדולות של פלסטיק, רובו בשקיות, שחלקו נאכל בידי דגים, שמוצאים את מקומם על הצלחת שלנו.
וישנו הגז הטבעי.
היו ימים שעמי תבל ידעו על ישראל דרך רכישת Jaffa
Oranges. פרי ההדר היה המוצר המוכר ביותר של היצוא
הישראלי. אלא שהמדינה התקדמה בסולם הדרגות. ובעוד שרבים מלהגים בשבח ההייטק, שהוא בעצם מגוון של מוצרים ושירותים, מוצר
בודד אחד עושה לנו רע. מתברר שיש אפילו ועדה ממשלתית שמבקשת לקבוע כמה מהמוצר הרע
הזה רצוי למכור לעמי תבל למען יחם להם לעת ימי התחממות גלובלית אלה.
אותו רע הוא הגז הטבעי.
לא הכי רע. סולר רע יותר. בנזין גם. מזוט
ממש מגעיל. פחם זה אסון עולמי. במצעד הרוע האקולוגי הגז הטבעי נמצא נמוך בסולם
הדרגות. אפשר ללמוד על זה משיעור המס המוטל על הרעים: על פחם משלמים 150 שקל לטון,
על גז טבעי 33 שקל ועל גז הבישול משלמים מס גבוה במיוחד– 180 שקל לטון. למה גז
טבעי מועדף על פני גז בישול? ככה.
המס העתידי
אלא שלמעשה אלה מסי חתול תעלול. החלטת הממשלה מלמדת מה יהיו שיעורי המס בעוד חמש שנים. המס על פחם יעלה פי 3.5, על גז
טבעי פי 5.8 ועל גז בישול פי 3.7.
שיעור המס אמור לשקף את הנזק שגורם השימוש
בדלק המסוים. הממשלה החליטה שהמס ישקף את הנזק בעוד חמש שנים ולפיכך שיעורי המס
הנוכחיים נמוכים מדי.
לחטא הזה נוספת החלטה לתת פטור מתוספת מס
למי שיש לו מכסת זיהום. אין לכם מכסת זיהום? ממש לא יפה מצד הממשלה.
מדוע ממשלה כל כך פטריוטית קובעת מס נמוך
מדי על מזיקים, מחלקת בחינם מכסות זיהום במס נמוך אבל מעלה את מס ערך מוסף ומקפיאה
מדרגות מס הכנסה? לא אתפלא אם המיסוי הנמוך של גז ופחם מקורו ברצון לסבסד מכוניות
חשמליות. גז טבעי ופחם הם חומרי הגלם העיקריים בייצור חשמל. ככל שהמס על חשמל נמוך
יותר כך עולה כדאיות האחזקה של מכונית חשמלית. במיוחד כשאלון
מאסק, הבעלים של טסלה – המכונית החשמלית הראשונה – הוא חבר של הימין הקיצוני בכל
העולם.
עודפי מטבע חוץ
האם ישראל זקוקה ליצוא גז? בוודאי שלא. בימי
התפוזים ישראל סבלה מגרעונות במטבע חוץ,
היום היא סובלת מעודפים. בנק ישראל מחזיק בכ־220 מיליארד דולר שאין להם שימוש (כי
כך קבע בנימין נתניהו כאשר תיקן את חוק בנק ישראל). ולכן אין צורך ביצוא גז. לעומת
זאת, שימורו מבטיח רזרבה לעת הצורך.
למה, בכל זאת, דנים בעניין? כדי לרצות את
המשקיעים בקידוחי גז ולאפשר להם להרוויח יותר. קצת מוזר בהתחשב בכך שיש רזרבות גז ל־30
שנה מחד וספק רב אם מאגרים שטרם נחשפו מאידך.
מה יקרה ביום שבו ייגמר הגז במאגרים? נו טוב, זה בעיה של הנינים שלנו וילדיהם.
על כן ראוי לאסור כליל את יצוא הגז (וכל
משאב טבע אחר). ולצד זאת, המינימום המתבקש הוא הטלת מס הפחמן העתידי כבר מהיום והשתתו
גם על היצוא. כי לייצא גז ללא מס (היצוא פטור כיום ממס) זה בדיוק כמו לזרוק שקיות
פלסטיק או ביוב לים.
