השבוע נפתח במינוס. המינוס המפורסם של השבוע הוא בערך 50 גרם במשקלו של בנימין נתניהו. המינוס היותר רלוונטי הוא זה שמתפתח כתוצאה מיוקר המחיה.
"הציבור שותק...יתכן ויתעורר כשיגלה את
המינוס" היא הכותרת של פרשן "הארץ". "ידיעות אחרונות"
יותר נועז: "כך נהפכה ישראל ליקרה מבין המדינות המפותחות".
"ידיעות אחרונות" אייר את השיא
העולמי ביוקר המחיה ב־7 מוצרים שמשקלם המצטבר בסל ההוצאות המשפחתיות לא מגיע לעשירית
אחוז. ישראל הושוותה לגרמניה, צרפת וארה"ב.
אני בחרתי להסתכל באתר numbeo שמספק מידע על כל העולם. במדד יוקר המחיה תל אביב מצוייה במקום
ה־20. המדד הוא 100 בניו יורק. בבזל שבשוויץ, שם תיאודור הרצל עמד על מרפסת, היוקר
צונח ל־75. בלונדון רק 73, ובתל אביב 59. מה המצב בחיפה? 44. מה הממוצע של ישראל?
45.5. העיר היקרה בעולם היא המילטון שבברמודה.
יש ביקורת על האתר המשתמש, לצד סטטיסטיקה
רשמית, במידע שמספקים לו בעיקר תיירים. לכן האתר די חזק בתחום המסעדות. אבל עם אלפי
ערים זה קצת יותר רציני ממחיר הלחם הלבן בפריז.
בין היוקר וההכנסה
אלא שהאתר מבין שמה שחשוב הוא לא בהכרח
המחיר אלא כוח הקנייה. כלומר שילוב של עלות סל ההוצאות בהשוואה לשכר נטו. בממוצע
ישראל דומה בתחשיב הזה לאירלנד על אף שאירלנד מעט יותר יקרה מישראל. שוויץ היא
מדינה שמדד היוקר שלה 75 – 50% יותר מישראל, כלומר יקרה בהרבה מישראל. אבל במדד
כוח הקניה היא 60% יותר מאשר ישראל.
נו, טוב, יאמר הישראלי הספקן שגר בישראל ולא
בשוויץ. מה מלמדת הסטטיסטיקה הישראלית, ולא איזה אתר מפוקפק מסרביה. הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת מדי חודש את השכר הממוצע במחירים שוטפים ובמחירים
קבועים. מחיר שוטף הוא זה ששולם בשקלים באותו חודש. השכר במחיר קבוע מבטא את כוח
הקניה שלו בהתחשב במדד המחירים לצרכן.
הנתון האחרון שפורסם הוא לחודש ספטמבר
2024. השכר הממוצע השוטף ברוטו היה 13,322
שקל – עליה של 4.7% בהשוואה לספטמבר 2023. מדד כוח הקניה של השכר הזה (מחיר קבוע)
עלה ב־1.2%. לא מינוס ולא ציפורים.
בד בבד פירסם הלמ"ס "אומדן הבזק"
לחודש אוקטובר 2024. באומדן הזה השכר עלה בשיעור כפול ממדד המחירים לצרכן....
אולי הלמ"ס לא מודד נכון את המחירים?
יש ספק בעניין במיוחד על רקע החלטת הלמ"ס להפריט חלק ממדידות מחירי הדיור. לפיכך
בדקתי יבוא מוצרים בני קיימא. לפי רשות המסים מאז ינואר השנה יש ירידה של חצי אחוז
במספר המכוניות שיובאו. ויש גידול של 25-60% ביבוא מוצרי חשמל. כך לא נראה מינוס.
מה קורה בכלכלת ישראל?
נכון לעכשיו, מעט מאוד השתנה בשנה
האחרונה. רמת החיים עולה במתינות. מטבע חוץ יש בשפע. הכנסות הממשלה ממסים בעליה
ניכרת. האינפלציה – יוקר המחיה – היא 3.5 אחוזים לשנה שזה מעט יותר מהיעד שקבעה
הממשלה לבנק ישראל. אבל כוח הקניה גובר גם על החריגה הזו.
מול כל אלה יש גידול ענק בחוב הממשלתי
שמומן על ידי הלוואות. ממחר ייכנסו לתוקף העלאות מסים שאם יתממשו ישאירו
עדיין גירעון חריג ובינתיים העולם הפיננסי לא מקשה על ישראל.
הערת אזהרה 1: כל נתוני המחירים והשכר הם
ממוצעים. השכר החציוני (שמתחתיו מתגוררת מחצית מהמדינה) הוא בערך 7000 לחודש - חצי
מהממוצע. לפיכך הממוצע הוא הדבר הכי פחות מייצג. אבל זה מה יש.
הערת אזהרה 2: אין להבין מהמאמר כי המצב הוא
טוב. מכל החלופות לצמצום החוב הציבורי הממשלה בחרה בחלופה הגרועה ביותר. אבל זה מה
יש.
