על-פי החוק, שידורי הטלוויזיה בערוצים 33 ,10 ,2 ,1 ו- 99- שרובם משודרים רק באמצעות הכבלים או הלוויין - יוכלו להיקלט ללא תשלום על-ידי מי שירכשו ממיר מיוחד.
מי שמסתפק בערוצים האלה יוכל להתנתק מעשית מחברות התשתית יס והוט. אין פלא, על כן, ששתי החברות לא אוהבות את החוק הזה. עוד פחות הן אוהבות את ההצעות לכלול בחבילה הפטורה מתשלום גם את הערוצים 9 (רוסית) ו24- (מוזיקה. ( בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק המצרפת את שני הערוצים האלה לקבוצה הפטורה מנזקי הוט ויס.
נכון שאין צורך להתרגש מהצעות חוק שעברו אפילו קריאה ראשונה. יש מאות כאלה שמעיקות על זיכרון המחשבים בכנסת. אבל ההצעה המדוברת טובה על אף שהיא מסריחה: היא חיונית לחינוכן של הוט ויס. היא מסריחה כי המניע שלה אינו טובת הציבור אלא אינטרסים של בעלי הון. במדינה מתוקנת לא היה מקום לחוק שכזה. אלא שבין מדינה מתוקנת לבין ישראל יש שני אוקיינוסים, וכל זה בגלל הוט ויס, ובגלל המשת"פים שלהן בממשלה, במיוחד שר התקשורת אריאל אטיאס.
הוט ויס מתעקשות למכור לנו את מה שאנחנו רוצים אבל לעטוף אותו בזבל יקר. הן מוכרות לנו ב"חבילה" ערוצים שאין לנו שימוש בהם, ולא מאפשרות לצרכנים לבחור רק את הערוצים שהם מבקשים. הן מאכילות אותנו בכוח בערוצים לא רצויים. גם אם שתי החברות חושבות שיש ערך תרבותי לערוץ האיטלקי או לערוץ - 2 מדוע בכוח? שייתנו אותם ללא תשלום.
תארו לעצמכם סופרמרקט. אתם נכנסים לקנות חלב, אבל נאלצים לשלם גם עבור לחם ועגבנייה שאתם לא רוצים. זו הסחורה שמוכרות לנו הוט ויס. ההתעקשות על ה"חבילות" מנוגדת לזיכיון הראשון שקיבלה הוט. אפילו בשידור האנלוגי אפשר למכור כל ערוץ בנפרד - בהתאם לרצון הצרכן. קל וחומר בשידור הדיגיטלי. הסרבנות של סוחרי השידורים היא שהניבה את החוק המוציא כמה ערוצים לשידור בחינם. עתה הכנסת מנסה להוסיף עוד. הכנסת, כמובן, הייתה יכולה לחייב את הוט ויס למכור לצרכנים כל ערוץ בנפרד זה היה עדיף. אבל במבוך האינטרסנטי שהוא הכנסת, מה שהולך זה חקיקה עקומה להוצאת שידורים לחינמון. זו חלופה טובה בהרבה ממה שמוכרות לנו יס והוט.
אלא שהכנסת לא צריכה לחוקק בשיטת הטלאי. הכלל חייב ויכול להיות פשוט: כל ערוץ שכולל פרסומת ישודר ללא תשלום. כל מה שמשודר ללא פרסומת יהיה תמורת תשלום. בכלל הזה יש היגיון: מי שמפרסם כבר משלם, ואין צורך בכפל תשלומים כדי להגיע לצרכן. ולמי שלוקח ברצינות את הנושא, הגדרת פרסומת כוללת גם קדימונים, חסויות ופרסומת סמויה - למשל באמצעות מוצרים ממותגים בתוכניות.
22. 7. 2008