למה רק אנשי העשירון העליון כמו נתניהו ורעייתו יכולים להרשות לעצמם לאכול במסעדה לא כשרה כמו "הסדנא" בירושלים? כמה דברים על איסור יבוא בשר לא כשר ועל צביעות ממשלתית
לא מכבר אכלו בנימין ושרה נתניהו במסעדה הלא כשרה "הסדנא" בירושלים. זו פיסת רכילות שפירסם מקומון ירושלמי, והשאלה היא מה משמעות המידע הזה, מעבר להצצה לתענוגות החך של הזוג המלכותי. ראוי לשבח את בעלי המסעדה על שהתגברו על המסורת מן העבר בדבר מוסר התשלומים הבעייתי של הזוג, והסכימו לארחם, אבל העניין העיקרי שלנו נוגע לצביעות הממשלתית בכל הקשור למזון "לא כשר. "
נתניהו אינו חריג: גם קודמיו, כמו גם הנשיא שמעון פרס, לא מתחשבים בהלכה היהודית כאשר הם אוכלים במסעדות. וזה בסדר גמור, למעט העובדה שהם מונעים מאיתנו את אותו תענוג מבורך, באמצעות מחסום הכסף שהם מקפידים להציב בדרכה של משפחה בעלת הכנסה ממוצעת אל המסעדות המועדפות עליהם.
ב1988- נחקק בכנסת חוק האוסר לייבא בשר "לא כשר" . "כשר," לפי החוק הישראלי, משמעותו: בהיתר כשרות של הרבנות. כך, אם רב יכשיר עבורכם בשר, אסור לכם לקרוא לבשר "כשר" אלא אם לצד אישור הרב יש אישור של הרבנות. החוק הזה אינו אלא מערכת ענפה לחלוקת ג'ובים ל"משגיחי כשרות" בחו"ל.
אפילו אם מדובר בבשר פרה, שמותר לאכול לפי ההלכה, יש איסור לייבאו ללא החותמת המפורסמת של הרבנות, שהג'וב בצידה. מה שמייקר, כמובן, את הבשר. שלא לדבר על בשר חזיר. אותו, יש לשער, אפילו שוחד למשגיח לא יצליח להכשיר לצורכי יבוא. איסור היבוא של הבשר הזה מייקר גם אותו.
כמובן, יש מי שמרוויחים: לצד "משגיחי הכשרות" ישנם מגדלי הבשר ה"לא כשר" בישראל, וגם כל מי שעוסק במכירה, שיווק וצריכה שלו. למשל מסעדת הסדנא. כיוון שמחיר חומרי הגלם מתגלגל למחיר המוצר הסופי, רוב המסעדות ה"לא כשרות" בארץ הן יקרות. הנה זה מה שיצרה החקיקה של ראשי ממשלתנו - בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, שמעון פרס, אריאל שרון, יצחק רבין ודומיהם. מכיוון שהם כולם בעשירון העליון, אין להם בעיה לשלם, אבל מה עם כל האחרים שרוצים ליהנות כמותם מ"בייקון אנד אגס?"
המחיר, הכשרות והצביעות
העניין הזה רלוונטי גם לסוגיית מחירי המזון בכלל, שעליהם זעקו לפני שנה מפגיני "המחאה" וחזרו וזעקו במוצאי שבת האחרונה ביום השנה למחאה שבקושי הייתה. ועדת טרכטנברג המליצה בזמנו, בניסיון להוריד את מחירי המזון, להפחית את המכס על יבוא בשר. כן, יש גם מכס של עשרות אחוזים על יבוא בשר "כשר," לצד המכס בשיעור אינסופי על יבוא בשר "לא כשר" (זו בעצם משמעות איסור היבוא של בשר לא כשר. ( בעקבות ההמלצות הקימה הממשלה ועדה, ובראשה שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, כדי לפרוט את ההמלצות לפרטים.
כאשר מסתכלים על המלצות של ועדות, תמיד חשוב לבדוק מה אין בהן. ואכן, אין בהמלצות ועדת קדמי המלצה להוריד את המכס האינסופי המוטל על יבוא בשר "לא כשר" (כלומר לבטל את האיסור לייבאו. ( הנה דוגמה לוועדה שלא עשתה עבודתה נאמנה.
כזכור, בעקבות המלצת הוועדה להוריד את המכס על יבוא שימורי דג טונה התעוררה מהומה לא קטנה. היום המכס הזה מורכב מ 12%- מס על המחיר, ומהיטל נוסף של 3 שקלים לכל ק"ג. לטענת בעלי מפעלי השימורים, הפחתת המכלול הזה למכס של 12% בלבד, כפי שהומלץ, תביא לסגירת מפעלים בארץ. למשל, עוף הגליל מחצור הגלילית. והנה, כל חסידי הפחתות המס צועקים עד לב השמיים שצריך לבצע את ההפחתות המוצעות, שיביאו אולי לסגירת מפעלים, אבל מתעלמים לגמרי מהיעדר המלצות בנושא המכס האינסופי על יבוא בשר "לא כשר. "
ואל תחשבו שמדובר באזוטריה צרכנית: יש בארץ 7. 9 מיליון תושבים, 2 מיליון מוגדרים לא יהודים. גם מתוך היהודים, 3. 9 מיליון מגדירים עצמם "לא דתי - חילוני. " כלומר, הקהל הפוטנציאלי של המוצרים שעליהם מדובר כאן הוא 75% -50% מכלל האוכלוסייה.
חשבתם פעם איך זה שבכל סופרמרקט מוכרים מוצרי חלב וגם מוצרי בשר? ואיך הם מצליחים להיות מוגדרים "כשרים" על אף התערובת הזו? במקביל, אף אחת מרשתות המזון הגדולות, למעט טיב טעם, לא מוכרת מוצרים "לא כשרים. " אם, לפי הגדרת הכשרות של רשת המרכולים, מותר לערב חלב ובשר, למה אסור לערב חזיר בחלב?
מי שולט על המדפים?
ועדת קדמי עסקה גם במידת התחרות בסופרמרקטים, תוך התמקדות בנתחי השוק של שתי הרשתות הגדולות, שופרסל ומגה. אלא אם הממשלה תקים רשת שיווק משלה (רעיון מצוין בפני עצמו,( הניסיון להגביל את נתחי השוק של הרשתות הגדולות לא יהיה אפקטיבי. גם פיקוח על המחירים הוא משימה בלתי אפשרית. מה כן אפשר לעשות? לחייב את המרכולים למכור חלק מהתשתיות שלהם - כלומר חלק מהמדפים - לספקים ויצרנים במחיר קבוע. ואז כל יצרן וספק של כל מוצר, בין שהוא "כשר" או "לא כשר ," יוכל למכור את מרכולתו.
זה מה שעשה משרד התקשורת כאשר ניסה להוריד את מחירי התקשורת. הוא חייב את בזק, הוט, פלאפון, סלקום ופרטנר למכור למתחרים שירותי תשתית. לרשת של רמי לוי, למשל, אין מרכזות ואין אנטנות ואין תשתית כלשהי. הכל נרכש מפלאפון. ורמי לוי מתחרה בפלאפון כפי שהוא מתחרה באחרים. רעיון דומה אפשרי בכל רשת מרכולים. תחרות תוך-מרכולית היא הדרך היחידה הסבירה להוריד את מרווח השיווק.
ואחרי כל הדיון הקרניבורי הזה, לא מיותר לציין שלכל פרשת הבשר יש חלופה עדיפה בהרבה מבחינה אקולוגית ותזונתית: לאכול רק צמחים.
15. 5. 2012
