21 במרץ 2014

גזומניה



בעוד כעשרה ימים, מאיימת חברת וודסייד, היא תיסוג מהצעתה לרכוש חלק ממאגר הגז הטבעי לוויתן שממערב לראש הניקרה. המדינה כמרקחה ורק האדם הסביר, אותו יצור משפטי שנוהגים לדבר בשמו, לא ידע על האיום הקיומי הזה.

גז הוא מכשיר לעשיית כסף. משהו ברמה של נפט (בנזין, סולר וכאלה) או גוגל. את מאגר הגז לוויתן גילתה קבוצת ישראלים ואמריקאים שקיבלה את הזיכיון מהממשלה לחפש ולהפיק את המוצר המבוקש. משנמצא הגז באו ידידינו מוודסייד – תאגיד אוסטרלי – וביקשו לרכוש נתח ולשלם תמורתו. עסקים כרגיל, אפשר היה לחשוב.

אבל הדברים אינם כל כך פשוטים. נתחיל עם האינטרסנטים. וודסייד רוצה לקנות ולא למען רווחת תושבי המדינה אלא למען רווחיה שלה. הטייקון הישראלי והאמריקאי רוצים למכור כי המחיר נראה להם טוב ואפשר להפוך רווח עתידי לכסף נוכחי. ממשלת נתניהו אף היא צד בענין. אם יש עיסקה, יש רווח למוכר. ומקצת המוכרים הם ישראלים ומכאן שצפויה הכנסה לקופה הציבורית. הכנסה שבאמצעותה אפשר, סתם הנחה מטורפת, לצמצם באי השיוויון או, לחילופין בהנחה פחות מטורפת, לקנות איזה טיל נגד איראן.

אם כולם מרוצים על מה האיומים?

הן הקונים והן המוכרים לוחצים על הממשלה לאפשר להם למכור נתח מהגז באמצעות ייצואו. התורכים והקפריסאים הביעו עניין. הממשלה כבר החליטה שבערך חצי מהכמות תיועד ליצוא. מה שנותר להחליט עליו הוא עניין פעוט: באיזה מחיר? לממשלה ברור שאם נניח ל"שוק החופשי" לפעול את פעולתו אז ישראל תראה מזה קדחת. למה? נניח שיש לכם מיכל דלק שנמכר היום בישראל ב – 1000 שקל. אם תמכרו אותו במחיר הזה תשלמו מס על הכנסה של אלף. אבל אם תמכרו את זה לבן דודה שלכם שמתגורר באיי קיימאן, שוויץ ואפילו בולגריה במחיר 100, אז לא תשלמו מסים על ההכנסה. הבן דודה ימכור באלף והכסף יישב לבטח בחשבון הבנק שלכם במקלט מס כלשהו.

זה תרגיל שלומדים  בכיתה של א' של ניהול עסקים. קוראים לזה תכנון מס ובשביל זה יש רואי חשבון שתפקידם העיקרי הוא לטשטש חשבון. וכאלה יש בשפע. אם כך, מה עושים? הממשלה מתלבטת, מתדיינת, מקימה וועדות, מתחרטטת ומושכת זמן. מכאן האיום הטייקוני האוסטרלי-ישראלי-אמריקאי: או שתקבעו מחיר "טוב" או שלא תהיה עיסקה ואז גם לא תראו את המס על הרווח שבעיסקה. ויכול להיות, כך מרמזים השותפים הנוכחיים, שבלי הכסף שתזרים לנו וודסייד – בכלל לא תראו גז מלוויתן.

בין לוויתן וברבוניה

הממשלה כמובן מפחדת. במיוחד שההון כל כך גדול ומקושר. בוועדה דנים האם לאפשר לזכייני המאגר (בכל הרכב שהוא) רווח שנתי של 14% או אולי  18% . אלה תשואות דמיוניות שאיש מכם לא מקבל אפילו חמישית מהן בקרן הפנסיה שלכם, או בקיצבת הזיקנה שלכם. אבל מה כל אלה מול "היזמים" והאיום האסטרטגי שהם ילכו הביתה וייתנו למאגר לוויתן להפוך לברבוניה.

כשחושבים על זה אולי הכי כדאי לומר לחברים המכובדים מלווייתן שבאמת אנחנו מעדיפים ברבוניה. שלא יפתחו את המאגר. שהגז יישכב באדמה עוד 20 שנה וישמש את הדור הבא. ואנחנו, עד אז, ננצל את הגז שנמצא במאגרים אחרים בים.

אפשר גם לקבוע שהמחיר יהיה 1,000 ואז הם נורא יכעסו וילכו הביתה. גם זה לא נורא לנו. לטייקונים? זה כבר סיפור אחר.
17.3.2014
(המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות ב – 18.3.2014)