או-טו-טו תימלא שנה לכהונתו ויאיר לפיד מתגלה
כצוללן מוסמך. לא רק שיובל שטייניץ, קודמו לתפקיד שר אוצר, טורח לתקוף אותו בכל
הזדמנות. גם ה"מומחים" רחוקים מלהתפעל. על אלה נוספו סקרי דעת קהל שמוצאים
כי אילו היו בחירות כיום היו ללפיד סיכויים טובים להתמנות לשר לענייני גימלאים בקואליצית נתניהו הבאה.
כל זה מעורר את השאלה האם לפיד הוא שר אוצר כל כך
גרוע. האם שטייניץ צודק בביקורת שלו? האם יש הצדקה עניינית, כלכלית, למצבו העגום
של לפיד בסקרים?
לפיד יוצא רע בסקרים לא בגלל שהוא גרוע משטייניץ
אלא בגלל שהוא דומה לו להחריד. לא רק לו הוא דומה. אין פסיק המבדיל בין
לפיד-שטייניץ לבין רוני בראון, אברהם הירשזון או אהוד אולמרט (כשר אוצר). כולם משלו
על ממלכתנו הפיננסית ולא נודע כי עברו שם. ובלשונה של ההיסטוריה: בשביל להשיג תוצאות כאלה אפשר
היה למנות סוס לשר אוצר. או לחילופין את אורי אורבך.
שר אוצר וראש ממשלה
שר האוצר האחרון שהטביע חותם היה בנימין נתניהו.
פרשני העבר נותנים לו הרבה יותר קרדיט ממה שמגיע לו. אבל שר האוצר השני של אריק
שרון עשה כל כך הרבה רוח עד שנחרט בתודעה כרפורמטור. אלא שלנתניהו היה ראש ממשלה
שנתן לו גיבוי. שרי האוצר שבאו אחריו לא זכו לגיבוי מנתניהו כראש ממשלה, ובמקרה של
אולמרט, הוא קיבל גיבוי אך מרצונו הקפיד
בשמירת הקיים. ללפיד לא רק שאין ראש ממשלה
תומך. הוא עצמו נטול סדר יום למעט סיסמאות נבובות, ומרוצה למדי מהמצב הקיים.
כאשר יש יציבות כלכלית התפקיד של שר אוצר הוא
להשפיע על החלוקה התקציבית. תכנית החלוקה הזו מתחילה אצל שר האוצר, אבל שם היא רק
מתחילה. ההחלטה היא של הממשלה, ובעיקר של ראש
הממשלה, וכך נהפכה הצעה לקיצוץ 3 מיליארד בתקציב הביטחון לתוספת של כ – 3 מיליארד
אם לא יותר. לפיד ישב בשקט, אבל טרח לכנס מסיבת עיתונאים עתירת זיקוקין להודיע על תוספת
של 0.2 מיליארד למזון לרעבים שהמערכת הממשלתית לא יודעת לזהות ולאתר.
לפיד ושאר ירקות מ"יש עתיד"
לפיד, וגם בזה הוא דומה לקודמיו, מתעסק בזוטות.
קוראים לזה "מסגרת התקציב". לא התמונה מעניינת אותו אלא רק אם המסגרת
מתאימה לתמונה שאותה מציירים נתניהו וחבורתו. בתחום המיסוי לפיד נהג בדיוק כאילו
הוא שטייניץ ובראון והירשזון גם יחד.
הנסיגה במעמדו של לפיד איננה בגלל הכישלון,
לכאורה. אלא משום שאי אפשר למצוא את ההבדלים.
גם חבריו
מתנהגים באופן דומה. שרת הבריאות, יעל גרמן, הקימה ועדה לטפל בקלקולי מערכת
הבריאות וזו טרם סיימה עבודתה. היא עצמה התעסקה עד כה בזוטות. במשבר הדסה היא
ולפיד הפגינו חוסר מוסריות, חוסר יעילות והפקרות. שר הרווחה, מאיר כהן, גם הוא
הקים ועדה שטרם סיימה. מה שהיה – הווה.
היחיד מראשי "יש עתיד" שעמד בראש ועדה
שסיימה עבודתה הוא יעקב פרי עם "שיוויון בנטל הגיוס". הרי שיוויון יש
עתה בחוק, משבוטלו ההטבות לדתיים בחוק טל. אלא שפרי ולפיד דואגים שבחורי ישיבות
ההסדר ימשיכו לעשות חצי צבא, שבנות דתיות לא יעשו דבר, שבנות לא דתיות ישרתו יותר
זמן ושהחרדים, שנהנו מפטור גורף, יבקרו בבקו"מ, ולא ישרתו על אמת. ובקיצור:
פאדיחה שעיקרה מה שהיה סביר שיישאר.
3.3.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 4.3.2014)