מעשה שהיה כך היה: ביום שישי האחרון בשעה 1900, התחילו שני ילדים
להקיא. הסיבה לא היתה ברורה אבל היה די בטוח שלא מדובר בהרעלת מזון. ילדים
אחרים כמו המבוגרים בשתי המשפחות שצרכו את אותו מזון– חשו בטוב. ההורים בשתי המשפחות, האחת בכפר תבור
והאחרת בגבעתיים נלחצו. המשפחה מכפר תבור לא התעצלה והסיעה את הילד למוקד "רפואה
דחופה" הקרוב ביותר – בעפולה. נסעו חצי שעה, ישבו בתור חצי שעה ואז הרופא החל
בבדיקה. הוא לא מצא דבר חריג וביקש מההורים לגשת לצילום חזה. שם נמשכה ההמתנה בתור
עוד שעה והממצא חד משמעי: הילד יוסי בלע מטבע. הוא הועבר לבית החולים העמק ונותח.
ההורים של ניצן מגבעתיים טילפנו למוקד חברת
הביטוח הפרטית שלהם. המוקדן הציע להם להתייעץ עם רופא בטלפון. הרופא הפנה אותם לחדר המיון באיכילוב ושיגר לשם
פקס. ניצן הגיע לבית החולים אחרי חצי שעה, הרופאה במיון הורתה על צילום חזה
והתברר, כמו במקרה של יוסי, שניצן בלע
מטבע.
ניצן נותח בשעה 1945. יוסי נותח אחרי 2130. פער השעות נבע מסיבה אחת בלבד: כסף.
כך מייצרים קדימות בבית חולים ממשלתי
הוריו של יוסי ידעו שאם יפנו לבית החולים ויתברר כי אין סיבה לאישפוז
– הם ייאלצו לשלם אלפי שקלים מכיסם. לכן פנו קודם ל"מוקד רפואה דחופה" –
מנגנון בירוקרטי ובמקרים קלים גם רפואי – לסינון חולים שהקימו קופות חולים. להורים
של ניצן לא היתה בעיה: טלפון אחד והשיקול הכספי היה כלא היה. הם זכו בקדימות.
סיפורם של ניצן יוסי הוא סיכום מקוצר של העוול
ב"מערכת הבריאות". הקדימות לאותו טיפול, נקבעת לפי שיקולים כספיים. בשני
המקרים הילדים טופלו בבתי חולים ציבוריים. כלומר הכסף הפרטי – ואין כאן עדיין שרות
רפואי פרטי (שר"פ) – יצר קדימות בטיפול רפואי במתקן ציבורי. כל זה לא היה
קורה אילו ההפניה של הרופא מחברת הביטוח היתה תופסת רק בבית חולים פרטי שאת עלותו
היתה משלמת חברת הביטוח. במקרה שלנו הציבור שילם עבור שני הניתוחים כאשר הניתוח של
ניצן הוקדם רק כי הוריו שילמו מכיסם את הביטוח הפרטי.
העמדה של יעל גרמן
ואת זה, אפשר להבין, מבקשת עתה הרפואה ה"גרמנית"
מבית מדרשה של השרה יעל גרמן, להשריש ולהעצים במסגרת ה"רפורמה במערכת
הבריאות".
אפשר להבין זאת מהמלצה שגיבשה "תת ועדת
הביטוח" שהיא חלק מוועדת גרמן היושבת על מדוכת אותה רפורמה. תת ועדה המליצה
שיהיה ביטוח אחיד לבחירת מנתח ולחוות דעת שנייה. כל אדם – ללא מבחן בריאותי כמקובל
בחברות ביטוח פרטיות – יוכל לקבל את הביטוח הזה, תמורת תשלום כמובן.
אפשר להתווכח אם טוב הביטוח האחיד או לא. אבל אם
מקובל שיהיה ביטוח המעניק למבוטח אפשרות לבחור מנתח במתקן ציבורי ולקבל שם חוות דעת שניה על המלצה רפואית – אם מאשרים את
השרצון הקטן הזה ברור שיאשרו כי במתקנים הציבוריים יהיה שרות פרטי. גם זה הגדול
והמוכר – השר"פ, וגם זה הקטן שסידר לילד ניצן קדימות על פני הילד יוסי.
ממה נפשך. אם ועדת גרמן בדעה שאין מקום לרפואה
פרטית במתקן ציבורי למה חשוב אם הביטוח
הוא אחיד או לא? אם במתקן ציבורי יהיה רק טיפול ציבורי לפי צרכי החולים ולא לפי כספם
– מה זה משנה איזה ביטוח פרטי יש לחולה? הביטוח הפרטי, במקרה כזה, יהיה רלוונטי רק
לבתי חולים פרטיים. ושם שיעשו מה שהם רוצים, ללא מעורבות של כסף ציבורי.
עכשיו, משדנים על טיב הביטוח, אנחנו יודעים כי
הרפואה ה"גרמנית" משמעה רפואה פרטית במתקן ציבורי. בשביל זה בחרתם לפיד.
בראבו.
20.4.2014
