12 ביוני 2015

טיפש לא מוסרי



המבקרים  אמרו כי ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג (מפלגת העבודה) עשה טעות פוליטית. מה פתאום מספק יו"ר האופוזיציה לממשלה רשת ביטחון פרלמנטרית על רקע מעלליו של ח"כ אורן חזן (ליכוד) שהוצג בתחקיר של ערוץ 2 כהולל, מהמר ומסרסר בנשים. הרצוג השיב למבקריו כי בסך הכל נענה לבקשתו של יו"ר הכנסת – איש מכובד שביקש בקשה סבירה. מכאן הסכמתו לקזז בכל הצבעה חבר מסיעתו כדי למנוע מהממשלה הפסד פרלמנטרי.

גם המבקרים וגם הרצוג מפספסים את העניין.


נתחיל עם הרצוג. יו"ר כנסת המבקש מהאופוזיציה קיזוז מול הקואליציה נוהג כאיש מפלגת הקואליציה, ולא כיו"ר מכובד בתפקיד ממלכתי. ליו"ר הכנסת לא אמור להיות כל עניין ביכולת הממשלה להימנע מכישלון בהצבעה. עצם הבקשה להרצוג מעידה עד כמה יולי אדלשטיין לא דואג לכנסת אלא לקואליציה. וככזה בקשתו ראויה להידחות, ובבוז.

הרצוג קורץ לנתניהו

לא מיותר להבהיר כי גם אילו  הרצוג היה משיב בשלילה לבקשת אדלשטיין הממשלה לא היתה נופלת. גם אם חזן היה מצרף קולו לאופוזיציה עדיין אין רוב להפלת הממשלה. ולבטח שאין רוב להחלפתה. לכן, בכל מקרה, הממשלה לא היתה בסכנת  נפילה. עניין של אריתמטיקה פשוטה.

מה כן היה קורה? בהעדר רוב ועם סיכוי לתיק"ו בהצבעות יכול היה הרצוג למנוע חקיקה ימנית לאומנית המתוכננת על ידי הממשלה הנוכחית. הוא בחר שלא למנוע חקיקה כזו.

הרצוג שמח להיענות לבקשה המפלגתית של אדלשטיין ומי שרואה בכך קריצה לראש הממשלה, שאדלשטיין סר למרותו, לא יטעה.

המוסר של הרצוג

אלא שהעניין חמור בהרבה מהטקטיקה הפוליטית של הרצוג. יו"ר העבודה התגלה, פעם נוספת, כאדם לא מוסרי.
בפעם הראשונה שהדבר התגלה היה בעת ששימש כראש מטהו של אהוד ברק שנחשד בעבירות על מימון מפלגות באמצעות עמותות. הרצוג נדרש להעיד במשטרה ושמר על שתיקה. איש ציבור שנוהג כך -  הוא אדם מושחת.
הפעם המהלך של הרצוג מורכב יותר. ככל שניתן להבין חזן לא עבר על החוק במעלליו בבולגריה. החוק הישראלי, מצער להיווכח, לא תופס שם. משחשף ערוץ 2 את מעללי איש הליכוד נוצרה בעיה לליכוד. מה תעשה המפלגה הזו עם הבן הסורר שלה?

במפלגה הגונה היו תחילה רומזים לחזן שעליו לפרוש מכל תפקידיו המיוחדים כחבר כנסת: סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדות. ואם חזן לא היה נענה – הסיעה היתה צריכה לשלול ממנו את התפקידים שנתנה לו. לפחות עד שיתבע את משמיציו וינצח. זה המעשה המוסרי שהיה על הליכוד לעשות.

אלא שהרצוג עזר למפלגה היריבה (לכאורה בלבד) לפתור את הדילמה. מרגע שהוא סיפק את רשת  הביטחון יכלה המפלגה, וכך עשתה, להימנע מלעסוק במעללי החזן. אחרי שהליכוד היה עושה את מה שצריך היה לעשות, יכול היה הרצוג לספק את הכרית הפוליטית.

 נכון, אם היתה בליכוד שמץ של הגינות הוא היה משעה את חזן ללא קשר למהלך החפוז של הרצוג. אבל לדרוש מהליכוד הגינות זה מעט מוגזם.

מי שחוסך מזולתו דילמה מוסרית שכזו הוא בלתי מוסרי בעליל. וזו בדיוק הדמות של הרצוג.