"המתנה של טבע לרעננה
היא מכה לפתח תקווה" כך הכותרת בעיתון. נכון יותר היה לכתוב "המתנה של
רעננה לטבע היא מכה לפתח תקווה". כי זו, המתנה, היא העניין. והשאלה היא מי
נותן ומי מקבל. הסדר השתבש – ולא בפעם
הראשונה.
טבע היא תאגיד שמרכז פעילותו
בישראל גם אם לא רוב פעילותו כאן. היום ההנהלה של התאגיד ממוקמת בפתח תקווה אך היא
מפוצלת בין כמה מבנים. התאגיד מבקש לבנות מבנה שיענה על צרכיו. במהלך החיפושים
לקרקע מתאימה הגיע לרעננה. העיתון מספר כי מדובר ב – 44 דונם ובעלות של כחצי
מיליארד שקל לקרקע ולמבנה.
ההפסד של פתח תקווה ברור. העיריה
תפסיד הכנסה מארנונה. לטבע 40 אלף מטר רבוע בעיר ולפי 150 שקל מטר מדובר בכמה
מיליונים טובים לעיריה. הפסד נוסף יגיע מהקטנת היקף קניות של עובדי טבע בעיר.
המתנה של טבע לרעננה נראית
כמו התמונה ההפוכה. ראש העיריה, זאב ביילסקי, התחייב כי התאגיד לא יקבל הנחה
בארנונה. ואם תעריפי הארנונה ברעננה ובפתח תקוה דומים הרי המיליונים ינדדו מקופת פתח תקווה לקופת עיריית
רעננה.
אסותא למשל
אלא שזו הצגה פשטנית של
העניין. לעירית רעננה יש שליטה בוועדת הבניין המקומית. וכך היא יכולה לתת הטבות
לטבע באמצעות אישורי בנייה. לכאורה אין בכך רבב. אם יאפשרו לטבע לבנות יותר –
הארנונה תגדל בהתאם. אלא, וזה מטבע העניין, אולי יהיו יזמים אחרים שתמורת אותן
תוספות יהיו מוכנים לשלם יותר מאשר טבע? למשל, לבנות עבור העירייה שלושה בתי ספר
וגן ציבורי.....
לפני כמה שנים יצאה עירית
אשדוד מגדרה כדי לשכנע את אסותא להקים בית
חולים בעיר. זאת על אף חוק שממילא חייב את הקמת בית החולים באותה עיר. וכך זכתה
אסותא, בית חולים פרטי, לשורה של הטבות על חשבון הציבור.
התחרות בין הרשויות המקומיות
על משיכת עסקים מבזה. מבחינת ישראל כולה מדובר במשחק שאם יש לצד אחד (רעננה) רווח
הרי הוא מופק על חשבון הצד השני (פתח תקווה). ומה מעבר כזה מועיל לנו? הוא לא. מה
גם שרעננה משלמת עבור התענוג באותן הטבות, ועתה – יש לשער – פתח תקווה תחפש תאגיד
אחר ותיתן לו הטבות כדי שיעבור אליה, נניח מגבעת שמואל.
למשחק הזה אין סוף הגיוני
למעט העברת הטבות ציבוריות לתאגידים גדולים שבונים אלפי מטר רבוע.
החינוך כנמשל
לפני כמה שנים פירסמו אבי בן
בסט ומומי דהן, פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, ממצאים על אי שיוויון בחינוך.
והממצא הבולט הוא שרוב אי השיוויון התקציבי מקורו ברשויות המקומיות, ולא בממשלה.
ובתרגום חופשי: אם אנחנו תומכים במתן הזדמנויות שוות ככל האפשר (בכל זאת יש הבדלים
בין משפחות) לילדים אז מישהו היה צריך להזיז את טבע מפתח תקווה למעלות-תרשיחא ולא
לרעננה שממילא משתמשת בעושר תושביה להשקיע כסף רב בחינוך – מה שעיריות תרשיחא, סחנין ובית
שאן לא מסוגלות.
התשובה לדילמת הנדל"ן
הזו היא בשינוי ביחסי הכוח שבין הרשויות. הארנונה העיסקית אינה של הרשות המקומית
אלא של כולנו והיא תחולק לתקציבי החינוך לפי צרכי הילדים ולא לפי מיקום העסקים.
וכך, אם בכוונת רעננה לתת אחוזי בניה לטבע – אהלן וסהלן. אבל בלי הכסף הנלווה.
אלא שאצלנו מיטיבי הכנסה,
המתנגדים למיסוי גבוה לבעלי יכולת, הם בעד סובסידיה גבוהה לבני משפחותיהם. דרך
עיריית רעננה.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות ב – 17.6.2015)
