אי אפשר לקחת את
צרות הלב הזו מאורי אריאל. כשהיה שר השיכון הוא ממש לא התעניין בנושא אלא בעיקר
בשיכון חבריו לדעה – וגם אלה בתנאי שהם מתגוררים מחוץ לישראל ורק באזור הידוע כשטח C בפלסטין. ועתה כשר חקלאות הוא מתעניין בתחום רק בגלל שלמשרד הזה צמוד
תקציב החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית – הזרוע המנהלית שדרכה מזרימה הממשלה כסף להתנחלויות
היהודיות הלא עירוניות מעבר לקו הירוק.
למה עושים את כל
העניין ההתיישבותי הזה דרך הסוכנות היהודית, הקק"ל, ההסתדרות הציונית
ודומיהם? קל לראות את זה במבחן התוצאה: מדובר בכסף ליהודים בלבד. בדיוק כמו פרויקט
תגלית שהממשלה מממנת כדי להביא יהודים צעירים לבקר בארץ הקודש והמלחמות.
ההתעניינות של
אורי אריאל בחקלאים, על כן, מוגבלת. וממילא, לא נשארו בארץ הרבה חקלאים. רוב
העובדים בחקלאות הם ערבים ותאילנדים וזרים אחרים שלא נוגעים לקצה הזרת של
המיניסטר.
הרפורמה האגררית של כחלון
וכך נוצר מצב שמאפשר
לשר האוצר ולכלכלניו לעשות לחקלאות מה שלמדו בבתי הספר לכלכלה: להרוס. הסיפור הפעם
הוא הוויכוח על ביטול המכס על מוצרי מזון כדי להוריד מחירים של גבינה ופסטרמה ודג
סלמון וביטול מכסות לייצור חלב.
האם יש קשר בין
המכס על גבינה למחיר הגבינה? אם מחיר הגבינה בחו"ל הוא 10 שקלים ל 0.1 קילו ועל
זה מוטל מכס של 100% אז ברור שהמחיר בישראל לא יהיה פחות מ – 20 שקל. זה ההיגיון
של לימודי הכלכלה באוניברסיטה. אלא שבינו לבין החיים הממשיים אין כל קשר.
החקלאים לא
מגדלים גבינות. הם מגדלים פרות. הפרות מספקות חלב במחיר מובטח לחקלאי. המחיר הזה
גבוה לטעמם של חכמי הכלכלה. מי שיבדוק את מרכיב החלב במחיר המופקע של הגבינה יגיע,
במקרה הטוב, ל – 5%.
מחיר הפסטרמה
אז מדוע מחיר
הגבינות גבוה? כי מספר השחקנים הוא קטן. יש מספר זעום של יבואנים ומספר לא גדול של
יצרנים מקומיים. ואחרי היצרנים הספורים האלה יש עוד פחות רשתות שיווק. זה העולם
הריכוזי של כלכלת ישראל.
לכן מי שרוצה
להוריד מחיר של גבינה מסוג עמק או נעם, למשל, צריך לבדוק בציציות היבואנים
והמשווקים הספורים. וכמובן לבדוק את מונופול
הכשרות שגובה הון על כל נקניק וגבינה. אבל איש אינו מטפל בחובה להכשיר בשר מיובא
באמצעות הרבנות. המכס? אמנם שחקן בענף אבל כל עוד הענף ריכוזי כל
כך, בית דין של מכס לא יעזור.
החקלאים, יצרני החלב, הם שחקן שולי במחירי הגבינות והבשר.
בפועל מחירי
הגבינות הקשות ביזראל לא שונים מאלה שבאנגליה ובשוויץ שבדקתי לאחרונה. מכס
שמכס.
הנה ממצאים:
במדד מחירי מוצרי המכולת של אתר numbeo ישראל זולה ממרבית המדינות העשירות. בגבינות וחלב כאשר יש הפרש
במחיר לרעת ישראל הוא מוסבר לרוב באמצעות המע"מ. ישראל זולה בהרבה בירקות
ובפירות. מחירים אלה מצליחים להוריד את המדד הישראלי הכולל במוצרי מכולת.
מנת קינוח: אורז
איך זה שאורז
לבן בישראל יקר מכמעט כל מדינה אחרת שבדקתי. וזה בלי מכס ובלי מכסות מגן ובלי
ציפורים. כמה "יצרנים" (מיבוא) יש המשווקים באריזות למשפחות?
מכאן שההתעסקות
ברפתות ובחקלאים מחטיאה את עניין המחיר לצרכן. אולי ראוי לדפוק את הרפתנים ומגדלי
העופות בגין התעללות בבעלי חיים. ואת מגדלי בקר לבשר בגין זיהום מי תהום. אבל זה
כבר סיפור שונה לחלוטין שהמכס על דגים לא יפתור.
