האמוניה לא לבד



מה משותף לבגדד שבעירק, לקמפלה שבאוגנדה, לדוחה שבקטאר, לבייג'ינג שבסין ואולי גם לחיפה ולתל אביב? דו"ח שהתפרסם בידי אירגון הבריאות העולמי מוצא שיש ערים שבהן עדיף לא לעסוק בריצה או ברכיבה על אופניים כי יציאה מהבית תגרום נזק הגדול מהתועלת שבפעילות ספורטיבית. חיפה ותל אביב עוד לא שם אבל ישראל כבר בדרך.

שתפו:

חלחול או חירחור



למילה חלחול יש עדנה. עד הימים האלה השימוש במילה הצטמצם לעולם ההידרולוגי. ועתה, תודות לכלכלן הראשי של משרד האוצר, המילה חדרה לתחום הפוליטי.
השבוע פירסם הכלכלן הראשי, יואל נווה, דו"ח מיוחד על "חלחול הצמיחה להכנסת משקי הבית מגמות 2007-2015". נווה כותב שם על הגידול בתפוקה הלאומית שהניב גידול בהכנסה הלאומית וביחד עם צעדיה המבורכים של הממשלה הביאו לגידול בהכנסה נטו של משקי בית.
שתפו:

בין בריסל לאוסלו


הבה נשחק ב"נדמה לי".  בימינו זה לא משחק מופרך. מאז שידידנו טראמפ נבחר לנשיא ארה"ב התברר שיש עובדות אלטרנטיביות העומדות בניגוד מוחלט למה שהכרנו עד עכשיו כעובדות. כך השבוע היה פיגוע בשבדיה שהשבדים שמעו עליו רק הודות לדונלד טראמפ.
אז לשחק בנדמה לי זה בהחלט במקום. מי שרוצה יכול לקרוא לזה משחק בעובדות אלטרנטיביות.
שתפו:

וירוס ואנטי וירוס

 בשבועות האחרונים התרבו הפגנות  של חרדים, לכאורה נגד גיוסם לצבא. אלא שבכדי לקבל את הפטור מהצבא יש להתייצב בלשכת הגיוס. חובבי הרב החרדי שמואל אוירבך הפגינו לא נגד הגיוס, אלא בעד פטור מהצורך לבקש פטור.                                   
 
שתפו:

השמאל שב"שמאל"



ח"כ יצחק שמולי וסתיו שפיר הם מועמדי אהוד ברק להנהגת מפלגת העבודה. לאחרונה התראיין שמולי כדי לקדם הצעת חוק השוללת מחברות הביטוח את הסמכות לקבוע מי מהמבוטחים נמצא במצב סיעודי. שמולי טרח לציין את שיתוף הפעולה שהוא מקבל מחברי כנסת שבקואליציה.
וזה לא מקרי.


שתפו:

חבילות רק בדואר



צרה גדולה מתרגשת עלינו: משרד התקשורת מנסה לשכנע את הרשות להגבלים עסקיים כי בזק אינו מונופול. ואם אינו מונופול אין סיבה למנוע ממנו להתאחד עם חברות הבת שלו: יס, פלאפון ובזק בינלאומי.

מי שקורא את המוסף הכלכלי של הארץ – מרקר – יודע כי לא מדובר בכלכלה סתם.  מי שעומד מאחורי כל העניין אינו אלא חברו הטוב של ראש הממשלה, שאול אלוביץ', שהוא בעל השליטה בבזק. מכאן קצרה הדרך להון-שלטון- מונופול. אוי ויי ישראל.

שתפו:

הילד והסמארטפון



איך זה שלפני 50 שנה הורים לילדים לא התקשו לסרב לבקשת הילד לכדורגל ואילו היום לכל (כמעט) הילדים בגיל עשר  אולי אין כדורגל אבל בטח שיש טלפון נייד? ולא, זה לא בגלל המחיר היורד של טלפונים ניידים.

את הסיפור הזה ראוי להתחיל עם גרי בקר. בקרב המקצוענים מקובל להניח שהכלכלן המשפיע ביותר במאה השנים האחרונות הוא ג'ון מיינרד קיינס. קיינס הראה איך הקפיטליזם, המועד למשברים, יכול להיחלץ מהם.
אבל האיש שיותר מכל השפיע על הדרך שבה מתנהל השיח הכלכלי בכל השאלות היום יומיות הוא בקר – חתן פרס נובל לכלכלה ב 1992.
שתפו:

מס השבחה לנהגים


הבה נחשוב על הסידור הבא: אדם מבקש רישיון נהיגה, עובר את המבחנים, ונדרש לשלם אגרה בתוספת השבחה. מהי ההשבחה, הוא שואל? בן כמה אדוני? אחד ישיב בן 18 ואחר ישיב בן 81. פלוני הצעיר יידרש לשלם 10,000 שקל ואילו אלמוני הקשיש 100 בלבד.
וכך זה מוסבר: הצעיר עתיד ליהנות 62 שנה מהרישיון שקיבל ולכן עליו לשלם הרבה. הקשיש אמור למות בתוך 8 שנים (לפי תוחלת החיים הסטטיסטית) וייהנה מעט יחסית. לכן האגרה שלו נמוכה.
מי שחושב שזו המצאה פרועה, מוזמן לעיין  בעתירה שהגישו רשויות מקומיות נגד הממשלה בעניין תמ"א 38.
שתפו: