7 בפברואר 2017

הילד והסמארטפון



איך זה שלפני 50 שנה הורים לילדים לא התקשו לסרב לבקשת הילד לכדורגל ואילו היום לכל (כמעט) הילדים בגיל עשר  אולי אין כדורגל אבל בטח שיש טלפון נייד? ולא, זה לא בגלל המחיר היורד של טלפונים ניידים.

את הסיפור הזה ראוי להתחיל עם גרי בקר. בקרב המקצוענים מקובל להניח שהכלכלן המשפיע ביותר במאה השנים האחרונות הוא ג'ון מיינרד קיינס. קיינס הראה איך הקפיטליזם, המועד למשברים, יכול להיחלץ מהם.
אבל האיש שיותר מכל השפיע על הדרך שבה מתנהל השיח הכלכלי בכל השאלות היום יומיות הוא בקר – חתן פרס נובל לכלכלה ב 1992.


בקר פתח לפני כלכלנים עולם שעד אז נחשב כתחומם היחודי של סוציולוגים ופסיכולוגים. גזענות, המשפחה, אפליה בעבודה, תרומת איברים ופשיעה היו נושאי המחקר שלו. האיש היה שמרן ימני ויצירתי בדרכים לא מוכרות. וכדי שנבין על מי אנחנו מדברים האיש מצא למשל, כי שיעורן הנמוך של נשים בקרב מנהלי תאגידים נובע מחלוקה רציונלית של זמן העבודה. נשים מעדיפות לטפל בילדים וזה, ההסבר לתופעה ולא  אפליה.

ולמה יש היום שיעורי ילודה נמוכים מבעבר? כי נשים משתכרות יותר מאמהותיהן. ולכן כדאי להן "להשקיע" יותר בעבודה ופחות בילדים.

הצע ילדים וביקוש של הורים

לפני כלכלנים נפתח, על כן, עולם מחקרי חדש. לא רק אינפלציה ואבטלה ושכר אלא עניינים בעולם שבו אנו חיים.  האקדמיה הכלכלית צריכה לנשק את ישבנו של הפרופסור משיקגו.
אחד המחקרים האחרונים בתחום מנסה לפענח את החידה שבראשית המאמר: עליית כוחם של הילדים במשפחה. פעם אפילו בובה היתה רק בקושי,  היום יש לילדים מכל טוב. ואיך ניגשים להסבר כלכלי של התופעה? במודל של תחרות, כמובן. ושוב תודה לגרי בקר עליו השלום.

ירידת שיעורי הילודה מפחיתה את כוחם הכלכלי של הילדים. אבל צמצום פערי השכר שבין נשים לגברים והעובדה שהמבוגרים משקיעים יותר מזמנם בעבודה, מקטינה את כוחם של ההורים במשפחה. אלה, ההורים, מתחרים ביניהם על אהבת ילדיהם ומוכנים "לשלם" תמורת זאת במוצרים (כי הרי הכל זה כלכלה וכסף). העובדה שלילדים יש טאבלטים היא ההוכחה שההורים נחלשו יותר מהחלשות  הילדים (כתוצאה מהקטנת מספרם).

 התחרות הכלכלית בתוך המשפחה מביאה, בלשון הכלכלנים החוקרים, לשיווי משקל חדש ובו לילדים יש עוצמה גדולה יותר מבעבר. וזה גם מה שמסביר מדוע הורים מרביצים פחות לילדיהם. הם הרי בנחיתות במלחמה התחרותית הזו.

ויש מסקנה פוליטית

אם מישהו תוהה מה התועלת שיש לנו, משלמי מסים שמממנים פרופסורים, ממחקרים שכאלה התשובה היא שתועלת אולי אין, אבל שעשוע בהחלט יש.
ואם בשנה הבאה הילדים יקבלו זכות הצבעה לפרלמנט מגיל 6 – זו תהיה ההוכחה המוחצת שצריך להחזיר את הנשים הביתה לספונג'ה ולבישול.