מה משותף לבגדד שבעירק, לקמפלה שבאוגנדה,
לדוחה שבקטאר, לבייג'ינג שבסין ואולי גם לחיפה ולתל אביב? דו"ח שהתפרסם בידי
אירגון הבריאות העולמי מוצא שיש ערים שבהן עדיף לא לעסוק בריצה או ברכיבה על
אופניים כי יציאה מהבית תגרום נזק הגדול מהתועלת שבפעילות ספורטיבית. חיפה ותל
אביב עוד לא שם אבל ישראל כבר בדרך.
ב-23 לאוקטובר יוטל מס של 10 שטרלינג
(בערך 50 שקל) על כל רכב ישן שייכנס למרכז לונדון במשך היום. בפאריס מס כזה כבר
מופעל. המס הלונדוני יתווסף למס הגודש המוטל על כלל כלי הרכב הנכנסים במשך היום.
כמה מאיתנו יהיו מוכנים לשלם 100 שקלים ליום רק כדי לנסוע באחוזה שעל הכרמל, למשל,
בקרית חיים או ביפו?
הקטלן הגדול באמת
הקטלן הגדול באמת
מיכל האמוניה הוא סיכון בטיחותי אבל הוא
לא קטלן לאורך זמן. לאמוניה אין פתרון פשוט, ובשלב ראשון ראוי לצמצם תכולתו לצריכה
החודשית. אלא שתמיד נזדקק למשאיות שישנעו את המוצר בין מקום האיחסון לצרכנים. אבל
אין ספק שהגודש בדרכים תורם לסיכון של חומרים המסוכנים. נוח להתמקד בסכנה קיומית גם
אם בהסתברות נמוכה יחסית ולא בסכנה בריאותית מתמשכת בהסתברות גבוהה. בסופו של
חשבון הזיהום היומי והמתמשך מסוכן הרבה יותר מהנזק של האמוניה. ומאחר וכל שנה מספר
כלי הרכב רק גדל – הסכנה צומחת. ואיש, ובמיוחד בממשלה ובשלטון המקומי, לא נוקף
אצבע או מס.
חובבי הרכב הפרטי מצביעים על כך שאצלנו
מיסוי הרכב גבוה בהשוואה למדינות אחרות. אבל להשוויץ בפרונקל (זיהום) קטן מול
פרונקל גדול אצל הזולת היא נחמת טיפשים. הבעיה היא שהמיסוי על התחבורה מתחלק באופן
מטופש ולכן מסוכן.
רוב המס על הרכב נגבה בעת הרכישה. במשטר
תחבורתי שבו המס אמור להיטיב עם הבריאות ולמזער את הגודש היו מפחיתים את המס על רכישת
מכונית ומטילים את הנטל על השימוש בה. מס מוגדל עוד יותר על דלק. אגרה שנתית בהתאם
לשטח כביש שהמכונית "צורכת"(ולא לפי מחירה) ומס על חניה בשטח ציבורי –
כלומר בכל כביש. וכפי שלונדון ושורה ארוכה של ערים כבר למדו – מס על כניסה עם רכב
פרטי למרכזים עירוניים צפופים.
מדוע, אם זה כל כך מובן, ממשיכים אצלנו
במשטר שמעודד זיהום ושימוש ברכב פרטי? איך זה שרון חולדאי מסרב ללמוד מראש עיריית
לונדון, סאדיק חאן?
יש אלוהים - יש מחלות
בגלל אלוהים. ליתר דיוק בגלל הרבנים
הטוענים בשמו. חולדאי, יהב ושאר ראשי הרשויות לא יכולים לטפל במכשול הגדול לאיכות
חיים טובה כי אין ביכולתם לספק תחבורה ציבורית טובה, ולהטיל מס גודש. בישראל אין
תחבורה ציבורית יעילה וטובה הרבה בגלל הרבנים ונציגיהם במפלגות הדתיות. הם, בכוח
הווטו על החקיקה שהעניק להם הליכוד, מונעים תחבורה ציבורית. ולכן מי שאיו לו
פרייבט יוצא דפוק.
סרבני התחבורה הציבורית בשבתות וחגים –
הרבנים היהודים ועדריהם – הם גורמי תחלואה כבדים מאוד לתושבי ישראל והתורמים
הכבדים לגודש בערים.
תראו את האבסורד: הממשלה הוציאה 2.5
מיליארד שקל במטרה לשפר את כביש 1 מירושלים לתל אביב. כמובן שזה לא עובד. וברור
כבר שזה לא יעבוד כי במנהרות המפורסמות יש רק שני נתיבים בכל מנהרה. אבל גם כאשר
המכשולים האלה ייעלמו בדרך נס אלוהי, הפקק יזוז שני קילומטר מזרחה – לכניסה
לירושלים.
(פורסם ב"ידיעות
אחרונות" ב – 23.2.2017)
