לפני כשנתיים התפרסמו כאן ממצאים המראים
קשר בין שיעור הפגים הנולדים לבין שיעור
ההפריות החוץ-גופיות. פגים הם תינוקות שנולדים הרבה לפני 40 שבועות - זמן ההריון
הנורמלי - ומשקלם קטן מ 2.5 קילוגרם. אם מסתכלים על פגים קטנים במיוחד – פחות מ
1.5 קילו – מתברר כי כרבע מהם נולדו בהריון חוץ גופי על אף ששיעור הלידות החוץ
גופיות הוא 4.3% מכלל הילודים. שיעור
הפגים בבתי חולים שבהם נעשים טיפולי הריון חוץ גופי גדול בהרבה משיעורי הפגים
בבתי חולים שבהם אין טיפולים כאלה.
לפגים יש גם תג מחיר גבוה. הסיכוי של פג
לחלות, למות סמוך ללידה וצרות אחרות גדול
בהרבה משל תינוקות אחרים. משרד הבריאות נותן "כסף מיוחד" לטיפול בפגים
מה שיוצר אינטרס כפול בריבויים: מצד אחד ההורים המשוועים לילד ביולוגי. מצד שני
בתי חולים שמשוועים לכסף.
לא מכבר פירסמה שרית רוזנבלום
מ"ידיעות אחרונות" ממצאים ממחקרים בחו"ל ובארץ על תחלואה בקרב
יילודי הריון חוץ גופי ("ילדי מבחנה"). התמונה הסטטיסטית מדהימה: מחקרים
בסקנדינביה מצאו שילדי מבחנה נמצאים בסיכון הגבוה בשליש מזה של ילדים רגילים לחלות
בסרטן ובמיוחד בסרטן דם - לוקמיה - ובסרטן במערכת העצבים והמוח.
בישראל נבדקו כרבע מיליון ילודים ושוב
נמצאה שכיחות גבוהה יחסית לסרטן העיניים והכליות. במחקר ישראלי אחר, ובדומה
לסקנדינביה, נמצא שיעור הגבוה בכשליש בתחלואת סרטן.
ועתה נמצא גם קשר לאוטיזם. הממצא הוא
ששיעור האוטיסטים בקרב ילדי מבחנה גדול משיעורם בלידות רגילות – ובמידה מובהקת.
אשמת מחשב
למה זה קורה? מה הקשר בין צורת הביוץ
ותחלואת הילודים? התשובה, נכון לעכשיו, שפרט לסטטיסטיקה לא נמצא המנגנון שמקשר בין
שתי התופעות. בכך הרפואה לא שונה ממדעי החברה.
ההתפתחות המדעית החשובה ביותר בחמישים
השנה האחרונות היא המחשב. למחשב יש יכולת לבלוע צבא של נתונים מסוגים שונים ולפלוט
התאמות שונות. היכולת הזאת שינתה את עולם
המחקר, וכך אלפי מחקרים המתפרסמים מדי שנה אינם אלא אסופת מתאמים שפולטים מחשבי
ענק. האם זה מדעי?
היום כל אחות וכל רופא יבדקו בהיסטוריה
של התחלואה אצל ההורים והמשפחה בטרם
ינפיקו דיאגנוזה. יש פחות מ – 10 מחלות שאפשר לזהות במדויק את הגנטיקה שמאחוריהן.
אבל כמה פעמים שמעתם שאם הוריכם חלו במחלות לב (לא ממש מדייקים באיבחון) –
אתם בקבוצת סיכון. ואי לכך ומשום זאת תתחילו לקחת תרופות למניעת יתר לחץ דם
ולוויסות שומנים בדם.
ככה זה ברפואה. המחשב מגלה מחלה לפני
המדע. גם רוב התרופות שאנחנו לוקחים לא מטפלים במחלות אלא בסימפטומים. אז אם אנחנו
חיים בטוב עם ממצאי המחשבים במחלות לב, מדוע אנחנו חיים רע עם ממצאי המחשב על לידות מבחנה?
כפי שרוזנבלום מציינת, ישראל חריגה
בנדיבות הכספית כלפי נשים המתקשות להרות באופן טבעי. בעוד שחולי כליות נאלצים לשלם
מחצית העלות של תוסף מזון חיוני, טיפולי ההריון החוץ גופי הם כולם על חשבון הברון.
בכמה כסף מדובר? הרופאים שעמם שוחחה
העיתונאית אומדים את המחיר בחצי מיליארד שקל לפחות לשנה.
כסף ענק במונחי בריאות הציבור.
פרו ורבו ומלאו את הארץ
והוא משקף את המדיניות הממשלתית להגדלת
האוכלוסייה היהודית. סביר לשער שאם חסידי מדינה אחת לכל תושביה היו כאן בשלטון –
טיפולי הפריה חוץ גופית היו נזרקים מסל הבריאות.
תחשבו על הניסוי המחשבתי הבא: בניסוי
שהקיף 8 מיליון ישראלים חולקו התושבים לשלוש קבוצות: אלה ששותים רק מים מינרלים.
אלה שלא שותים כלל מים מינרלים ואלה שלפעמים שותים מים מינרלים. ב"מחקר"
נמצא כי שיעור האוטיזם אצל ילדים שהוריהם נמנים על שותי "רק מים
מינרלים" היה גבוה בשליש מאשר אצל הורים ש"שלא שותים כלל מים
מינרלים". וכי אצל ההורים ששותים גם וגם – שיעור האוטיזם אצל ילדיהם הוא אי
שם באמצע.
מה היתה הממשלה עושה? ומה היה קורה אם נמצא כי בקרב שותי מים מינרלים היה שיעור לוקי
הסרטן גדול בהרבה מאשר בקרב המתנזרים מן הבקבוק המינרלי? וכל זה כאשר הרופאים לא
מזהים קשר כימי בין סוגי המים לסוגי המחלות.
האם הממשלה היתה יושבת בשקט?
לנשים שאינן מסוגלות להרות בדרך הטבע מגיעה זכות בכורה באימוץ. לפחות עד שהמחשב ימצא
שהקשר - בין יילודי מבחנות, עוברים זעירים, סרטן ואוטיזם אצל עכברים - עבר מן
העולם.
