האם יש אפליה עדתית בישראל? כעת, משהתברר
כי ראש הממשלה נתניהו גם הוא ממוצא מזרחי יש לשר האוצר, שרת התרבות, שר הפנים,
הרמטכ"ל, מנכ"ל בנק הפועלים ורבים אחרים שותף בכיר כדי שאו-טו-טו יתחילו
האשכנזים להתלונן.
לפני יותר מעשור התפרסם מחקר שבדק את השאלה
הבאה: האם עו"ד שרית בוזגלו (אשכנזיה במוצאה שנישאה למזרחי) משתכרת יותר או
פחות מעו"ד שרית רבינוביץ (מרוקאית במוצאה שנישאה לאשכנזי). בסיס המידע היה
מפקד האוכלוסין מ 1995 והממצא היה מדהים: בוזגלו השתכרה פחות מרבינוביץ. מה שקבע
היה השם ללא קשר למוצא האמיתי. הכלכלה עשתה מיון לפי שם.
למה זה קורה?
כי רווחת הדעה שחברה מודרנית נזקקת למיון
(סלקציה). לא כל אחד יכול להיות רמטכ"ל או מנכ"ל. אף על פי שכל אידיוט
יכול להיות שר. בכדי להחליט על מלחמה מספיק טמבל. כדי לנהל אותה
צריך דיפלומה. וכך אנחנו מעבירים את כל הילדים מבחנים מסוגים שונים ומשונים כדי
לקבוע מי מוצלח יותר. ציונים זה כן הכל.
אצלנו אוהבים להטיח בוץ במבחן
הפסיכומטרי. אבל מכל המבחנים שבהם מתענים תלמידים זה היחיד שאיכשהו מצליח לסייע בסלקציה
הגיונית בין מי שמבקשים לרכוש השכלה גבוהה. מה שאי אפשר לומר על מבחנים אחרים שכל
תכליתם היא סלקציה. סלקציה של מה? מי מאיתנו ומי לא.
סלקציה ייחודית
עיריית תל אביב הקימה לפני שנים בתי ספר
ייחודיים, ובהם הונהגו "מיונים". כך היה גם בבית הספר לטבע.
"מיונים" קיימים כמעט בכל בתי הספר התיכוניים ובהרבה מאוד בתי ספר
אחרים. משרד החינוך הורה על הפסקת המיונים בטענה שבית הספר לטבע לא החזיק אישור
להליך. ההורים – וסביר להניח שגם המורים וההנהלה – חשבו שביטול הליך המיון הוא דבר
רע. כי אם יהיו הרבה בוזגלו, או חס ושלום הרבה חליחל, איכות החינוך תיפגע. כמובן
שהם לא נקבו בשמות אלא בציוני מבחנים שהם לכאורה אובייקטיביים.
האם מי שמקבל 100 במבחן במתמטיקה יודע
מתמטיקה יותר טוב ממי שמקבל 50? על פניו התשובה ברורה מאליה. אבל למעשה מי שמקבל
100 מוצלח יותר בהצלחה במבחנים במתמטיקה ולאו דווקא במתמטיקה עצמה.
לפני יותר מעשור התפרסם מחקר על פערים
בספורט בין ילדים וילדות.
המחקר עשה את התרגיל הבא: הוא לקח קבוצה
של בנים ובנות והריץ אותם ל-50 מטר, כל אחד ואחת בנפרד מול השעון. אחר כך הציב את
המשתתפים בתחרות זה מול זה. הממצא: הבנים ניצחו בתחרות, אבל במרוצים מול השעון, ללא
תחרות, לא היה הבדל בין המינים.
ילדות לא טובות בתחרויות. הציון בתחרות (מבחן)
לא מעיד בהכרח על יכולת.
ציוניזציה וממוניזציה
ככתוב, משרד החינוך הורה לבטל את המיונים.
והשבוע פסק בית המשפט לטובת משרד החינוך. העשירים – רוב מוחץ של ההורים – לא יוכלו
להמשיך ולהדיר את ילדי בוזגלו וחליחל מבית הספר לטבע.
ושאר בתי הספר?
החוק, הוראות מנכ"ל המשרד והפסיקה
אוסרים מיון. אלא שגם אחרי הדה-ציוניזציה
נישאר עם הממוניזציה. מדובר בבתי ספר בחינוך חובה הגובים שכר לימוד.
אין בעיה מיוחדת עם הורים שרוצים לשלוח
את ילדיהם לבתי ספר פרטיים תמורת תשלום גבוה.
הבעיה היא עם בתי הספר כאלה המקבלים גם מימון של המדינה. כאן נעשה תהליך מיון
באמצעות כסף, ובגיבוי ממשלתי. וזה לא תקין אף יותר מאשר הליכי המיון שנפסלו בבתי
המשפט. כאן מעורבות קבוצות כוח רציניות.
נראה אם משרד החינוך יטפל בהן.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 23.3.2017)
