14 במרץ 2017

מובילאיי שמובילאיי


כרגיל באירועים שכאלה "הארץ" היה יבשושי: "אינטל תרכוש את מובילאיי הישראלית". "ידיעות אחרונות", בקצה השני של הריגוש הלאומי, השתבח: "האקזיט של המדינה", "עסקה גורלית" בכותרת של הפרשן סבר פלוצקר, "ניצחון לכולנו" בכותרת של היזם יוסי ורדי.

יסלחו לי המלומדים. מובילאיי, מה שהיא מייצגת, והעיסקה לרכישתה – כולם גרועים לישראל ולאנושות.


דברי הסבר:

מובילאיי היא יצרן של אמצעי חישה מחוברי מחשב לשימוש במכוניות. מכיוון שרוב המכוניות שהן פוטנציאל למערכת הן פרטיות – מובילאיי מזוהה עם תחבורה פרטית. מכאן הדגש על "מכונית אוטונומית" – שאיפת הגג של העוסקים בתחום.

התמונה מספרת 

בתמונת השער של "ידיעות אחרונות" רואים נהג היושב במכונית וקורא עיתון. התמונה לכשעצמה, בין אם היא אמיתית (כלומר שהמכונית בנסיעה) ובין אם מזוייפת (הצילום נעשה כשעמדה בחניון) מלמדת הרבה. אפילו הוזי מובילאיי טרם הגיעו למצב שבו ה"נהג" יושב מאחור, רחוק מההגה ומדוושת הבלימה, עם עיתון, קפה וקרואסן. המערכת רחוקה מאוטונומיה. היא רחוקה אפילו מהאוטונומיה שיש לרשות הפלסטינית ביריחו.

בכל סרטי הפרסומת תמיד יש נהג שמפקח על הנסיעה ולרוב מתקן את המחשב "האוטונומי". וזה לא מעיד רק על מגבלה טכנולוגית. כולנו יודעים  שמובילאיי לא מסוגל להתמודד עם הנהג המאנייק שנוהג במכונית שלידנו או בבור שעיריית זרנוגה השאירה בכביש.
כמובן שטרם גובשה, אפילו תיאורטית, גם מערכת משפטית שבה הרובוט  יוכנס לבית סוהר אחרי שדרס את השכן ממול – ובעל הרכב לא יישא באחריות.

החלום ופתרונו

כלומר מדברים על חלום שמישהו שילם עבורו כמה מיליארדים טובים. אלא שאם החלום יתממש מדובר יהיה בחלום בלהות.
אין לאנושות עתיד עם תחבורה פרטית. זה לא עובד כבר היום וזה לא יוכל לעבוד אי פעם. וככל שרמת החיים תעלה – הסיוט התחבורתי שמקורו ברכב פרטי יתפח.
מי שאוהב לחלום על סיוט יחשוב על התסריט הבא: בליברליות עיסקית יוסרו כל הגבלות הבניה בזירה הפרטית והציבורית. כל אחד יוכל לבנות בכל צורה ובכל גודל וכל גובה. ולא רק בשטחו הפרטי אלא גם בציבורי. כי מה ההבדל בין השימוש שאני עושה בנסיעה בדרך ציבורית  לבין השימוש שאעשה בה לצורך הקמת בית קטנטן? יש מי שחושבים שהחנייה והנסיעה הם זמניים, ולכן ההשוואה מופרכת. ואם תתקעו בפקק בן יומיים?

והרי זה מה שיקרה ובעתיד הלא רחוק. שטח הכבישים העירוניים מוגבל. מספר המכוניות עולה. לכן יש פחות ופחות מקומות חניה. כבר עכשיו יש החונים בניצב לכביש כאשר מחצית המכונית על המדרכה. כדאי לספקנים לבוא לירושלים שם יש עירייה שבמוצהר לא אוכפת איסור חניה על מדרכה. ומה יהיה אחרי שגם המדרכות ייסתמו?

ליסבון כמשל

כפתרון מציעים לנו חכמי התחבורה את המכונית השיתופית שאפליקציית אובר היא המפורסמת שבהם. זה רעיון מעולה (בהתעלם מהאופן הגס שבו מתייחס תאגיד אובר ל"נהגיו") שלפחות עולה על הכיוון הנכון: צמצום מספר המכוניות.
 ניסוי מתמטי-מחשבי שנעשה על כל הנסיעות בליסבון הראה שאפשר לבצע את כולן עם כמה אלפי מכוניות פרטיות בלבד. במונחי תל אביב המשמעות היא סילוק 90% מכלי הרכב הפרטיים מהכבישים. מה שישאיר רק בעיה אחת: איפה יחנו את המכוניות שלא ייעשה בהן שימוש. אבל המגמה התחבורתית ברורה: אין עתיד לרכב הפרטי ככלי תנועה זמין, חופשי ונע במהירות סבירה ברחבי הערים.

מובילאיי, במובן הזה, היא השקעה בזבל. אם ייפתרו כל השאלות המשפטיות והטכנולוגיות נישאר עם פקקים, זיהום אוויר ענקי ובלי חנייה.

ובישראל צוהלים ושמחים כמנהג פורים.