הבה נחשוב על הסידור הבא: אדם מבקש רישיון נהיגה, עובר את המבחנים, ונדרש
לשלם אגרה בתוספת השבחה. מהי ההשבחה, הוא שואל? בן כמה אדוני? אחד ישיב בן 18 ואחר
ישיב בן 81. פלוני הצעיר יידרש לשלם 10,000 שקל ואילו אלמוני הקשיש 100 בלבד.
וכך זה מוסבר: הצעיר עתיד ליהנות 62 שנה מהרישיון שקיבל ולכן עליו לשלם
הרבה. הקשיש אמור למות בתוך 8 שנים (לפי תוחלת החיים הסטטיסטית) וייהנה מעט יחסית.
לכן האגרה שלו נמוכה.
מי שחושב שזו המצאה פרועה, מוזמן לעיין בעתירה שהגישו רשויות מקומיות נגד הממשלה בעניין
תמ"א 38.
תוכנית מתאר ארצית 38 נועדה לעודד בעלי דירות לשפר ולחזק את המבנה שבו נמצאת
דירתם. כרגיל התהליך הוא כזה: הדיירים פונים ליזם/קבלן שיבנה את המבנה המחוזק.
הקבלן משפר את הדירות הקיימות ובתמורה מקבל
"קרקע" לבניית דירות נוספות אותן הוא מוכר ברווח. ה"סובסידיה"
שהממשלה נתנה למשפרי הדיור האלה היא בפטור ממס השבחה שמטילות הרשויות המקומיות על
מי שבונה שטח נוסף לדירתו.
כפל מס
כפל מס
מה לא תקין בסידור הזה? כסף, כמובן. הרשויות המקומיות מפסידות את היטל
ההשבחה שהן היו גובות עבור תוספת הדירות והחדרים. אבל נשארות עם ההוצאות הכבדות
להן הן נדרשות לצורכי השבחה.
מה שמעלה את השאלה, שהממשלה כמובן אינה שואלת, מה זה בכלל היטל ההשבחה הזה.
ובכן היטל ההשבחה הוא בדיוק, אבל ממש בדיוק, כמו השבחת בעל רישיון הנהיגה שתוארה
לעיל. ואם תרגיל רישיון הנהיגה נראה מטורף לחלוטין, הינכם מוזמנים לבחון את היטל
ההשבחה.
לפלוני יש " קרקע". לעיתים זו קרקע בתולה
ולעיתים זה שותפות במבנה – כמו אותו בית משותף שמבקש להוסיף חדר ממוגן לכל דירה.
מגיש פלוני בקשה לתוספת הבנייה. מתכנסת ועדה של העירייה דנה בבקשה ומאשרת. יעני,
פלוני עבר את הטסט ומגיע לו רישיון.
עכשיו, בגלל שיש אישור בניה יש גם מס השבחה. הרי העירייה בהחלטתה שיפרה את
יכולת הדיור של פלוני. כמה שיפרה? תלוי מה החליטה. אם פלוני מקבל עוד קומה - ישלם
20%. ואם יקבל רישיון לשתי קומות – 40%.
השבח לוועדה
השבח לוועדה
וזה נהיה עוד יותר יפה. נניח שאיש לא ביקש לבנות עוד דירות. יושבת לה ועדת התכנון
המקומית של העירייה, 10 פקידים עם תה ורוגלעך, ומחליטה שברחוב הברוש יהיה מעתה
מותר לבנות עוד שתי קומות. בכך השביחה העירייה את הנכסים ברחוב הברוש – וכל הגרים
שם צריכים לשלם היטל השבחה. בין אם הם בפועל בונים יותר ובין אם לאו.
וזה כמובן חוץ מהארנונה השנתית.
למה הסידור העקום הזה? הרי מי שיבנה דירה חדשה או שיגדיל את דירתו הקיימת
ישלם ממילא ארנונה מוגדלת שלא שולמה עד כה. בכספי הארנונה הנוספת הרשות המקומית
תרחיב את צינורות הביוב והמים כפי שהיא עושה בכל עת שצריכת הנוזלים עולה. ואת זה
היא עושה בלי "היטל השבחה". אם, נניח, תחליט הרשות המקומית לפנות אשפה ארבעה
ימים בשבוע במקום שלושה, היא תגבה "היטל השבחה"? בוודאי שלא.
הקוץ שבאליה הוא בהיטל ההשבחה שהפטור ממנו מכעיס את הרשויות המקומיות. לכן אם
הכנסת תאשר חוק שלא מגביל את גובה הבתים, הרשויות המקומיות תהיינה פטורות מהנטל הכבד
של קבלת החלטות "השבחה". ובא לדיור הגואל.
(פורסם ב"ידיעות
אחרונות" ב – 26.1.2017)