11 באפריל 2017

חג ההגירה



כאשר מסתכלים על הפוליטיקה בחמש השנים האחרונות יש לרוב המדינות העשירות מכנה משותף: התעסקות אובססיבית עם הגירה. ההגירה נתפסת כגורם המרכזי בהליכה ימינה של הפוליטיקה הן באירופה והן בארה"ב. פוליטיקאים, בעיקר בימין, רוכבים על שנאת זרים – כולם מהגרים – בדרך לשלטון. זה ההסבר המקובל להצלחתו של שרלטן מופלג כדונלד טראמפ כמו גם להצבעה בבריטניה ליציאה מהאיחוד האירופי. הנושא העיקרי על סדר היום בבחירות בצרפת ובהולנד ובקרוב בגרמניה הוא הגירה.
ואין כמו חג המהגרים – פסח בלשון העברים - לנבור מעט בעניין הזה.

הנה טיפה של דמגוגיה מהצד השני של הזירה הפוליטית: מה משותף לכל ששת האמריקנים שזכו אשתקד בפרסי נובל? הם מהגרים, ולא ילידי ארה"ב. דמגוגיה, כי ב – 2012 מהזוכים האמריקאים באותה שנה איש לא היה מהגר. אבל לא באמת דמגוגיה כי לאורך כל השנים שליש מהאמריקאים שזכו בפרס היוקרתי היו מהגרים. מבין תריסר הישראלים שקיבלו פרס נובל איש אינו יליד מדינת ישראל ורק מחציתם נולדה בפלשתינה.

הראש המהגר ממציא לנו פטנטים

ב- 1975 90% מרישומי הפטנטים בארה"ב היו לבעלי שמות אמריקאים מובהקים. לפני עשור שיעורם ירד ל 76%. רבע מהעסקים בעמק הסיליקון – מעוז החדשנות האמריקאי – הוא בידי מהגרים. ההסתברות של מהגר בארה"ב לפתוח עסק חדש גדולה ב – 30% מזו של יליד ארה"ב. כך נראית נבירה ממש לא עמוקה במחקרים שעשו כלכלנים בשנים האחרונות.

אז מהיכן צומחת שנאת המהגרים? הטענה המקובלת היא שהזרים "תופסים ג'ובים". טראמפ ומרעיו נטפלו תחילה לסין שהצליחה להעביר אליה מפעלי תעשייה ובכך תרמה לאבטלה בארה"ב. טענה מעניינת במדינה מספר אחת בעולם בייצוא נשק....וביבוא מהגרים הן אלה שזוכים בפרסים ותורמים לחדשנות והן כאלה שלא. מדינה שנבנתה על ידי מהגרים, הפנתה מהר מאוד את אותה רוח רעה כלפי כלל המהגרים לארה"ב.
והיא אינה יחידה. בכל אירופה נושבת הרוח הרעה נגד מהגרים. ובישראל גם.

היהוויתים מהגרים

בפסח שאותו חוגגים היהודים מסופר על שבט – ארכיאולוגים קוראים לו היהוויתים, על שם האל יהווה – שעקב הרעב בארץ כנען היגר למצרים. המצרים לא זרקו אותם החוצה. לא הקימו גדרות למניעת כניסת מהגרים. כמה מהגרים אף זכו לג'ובים לא רעים. אבל הרוב היו לעבדים.

לימים, לפי המסופר, נמאס לעבדים והם ביקשו לצאת מעבדות לחרות. ומשלא ניתן הדבר פתחו במלחמה ביולוגית וברצח תינוקות (והתחבאו מאשמה בטענה שלא הם אלא יהווה עשה את כל זה). המאבק צלח והיהוויתים היגרו ממצרים לכנען.
כל תנועת ההגירה הזו מוצגת בתנ"ך ובהגדה לפסח כסיפור הירואי. קריאת ההגדה בפסח מזכירה לנו שהיחס להגירה הוא עניין של גזע. ליהודים מותר להגר לארץ ישראל, אך לפלסטינים אסור להגר לפלסטין (כפי שהסביר השר יובל שטייניץ בראיון לקול ישראל בנמקו מדוע אסור לקלוט ילדים יתומים מסוריה כתושבים).

הגירה וכלכלה

כלכלנים הם אקדמאים שהתואר חסידי אומות העולם ממש לא נצמד אליהם. אין שיקוץ כלכלי וחברתי שלא ניזון מהגות כלכלית הנלמדת בבתי הספר לתחרות חופשית ברחבי העולם כולו. אך גם כלכלנים אינם יצוקים מאותה תבנית ואין תחום שבו אינם מתקוטטים, וכך ראוי שיהיה.

אבל יש תחום אחד שבו הקטטה לא קיימת: חיטוט בעולם המחקר הכלכלי מלמד על אחדות דעות כמעט מוחלטת בתחום ההגירה. אין בנמצא מחקר שלא מאיר באור חיובי את ההגירה. אין מדינה שההגירה אליה לא שיפרה את מצבה. אפילו, לא יאומן, ישראל.

אנדריי שלייפר ודייויד קארד, שני כלכלנים מוערכים, פירסמו מחקר שממצאיו נוגדים כל מה שאנחנו חושבים על כלכלת המהגרים הסודאנים היושבים בישראל. במחקר משותף על מהגרים בארה"ב (שלייפר יליד רוסיה וקארד יליד קנדה) נמצא כי תרומת המהגרים "הזולים" לאי השיוויון בארה"ב היא מזערית – פחות מ – 5%. קמצוץ בהשוואה למאון העליון.

אבל בחג החרות היהודי-ציוני חשוב לזכור שהכל מתגמד מול גזענות.