8 באפריל 2017

רפואה, גנטיקה וסטטיסטיקה



בן אדם נתקף בחילה, כאבי בטן. הוא רץ להקיא ומשהתעשת הוא ממהר לרופא. הרופא מריץ סטטוסקופ על גופו, תוחב מקל לגרונו, מודד לחץ דם ודופק. ומשלא מוצא דבר שאינו תקין פוסק: יש לך וירוס. תשכב שלושה ימים שלא תדביק אחרים.
כך זה היה לפני 50 שנה.
 היום, מחשש לתביעה משפטית, הרופא יפנה את החולה לחדר מיון. שם בנוסף לבדיקות הקודמות יעשו לו אולטרה סאונד בטן. יתחבו מצלמה לקיבה. ייקחו בדיקות דם ושתן. ומשלא ימצאו דבר, ומשיתברר שגם הסבא לקה בזה, יודיעו שזה גנטי ושהחולה יחזור הביתה.


הגנטיקה הפכה למה שווירוס היה פעם: התשובה האולטימטיבית כאשר רופא לא יודע מה פשר המחלה. השבוע דווח על גן ששינוי בו מסביר שכיחות של מחלות לב. בשבוע הבא יזהו גן לטחורים. לא שמישהו יודע מה לעשות עם הממצא – לרוב השכיחות הנצפית של מחלה נמוכה מ – 30% כאשר הגן הנדון שוכן לבטח בתא. אבל תירוץ יש.

נשים וגברים

יש מחלות גנטיות מובהקות: טיי זקס, סיסטיק פיברוזיס, אוטיזם ועוד כמה. אך הרבה מהשימוש ב"תורשה" נעשה על בסיס הרבה פחות מוצק. במקרים כאלה אין כמו הסטטיסטיקה לעזור. מן המפורסמות הוא שתוחלת החיים של נשים גדולה משל גברים. בישראל הפער הוא 4 שנים. מה יכול להסביר פער שכזה אם לא הגנטיקה השונה?

לא מכבר החליטה ועדת הכספים של הכנסת להותיר בעינו את הגיל שבו רשאית אישה לקבל פנסיה וקיצבת זיקנה - בגיל 62. אצל גברים זה קורה רק בגיל 67. אחד הנימוקים המרכזיים להענקת זכות יתר כזו, הוא בכך שאישה נשחקת יותר בעבודה. אז איך זה שאחרי לידות וקשיי העבודה עדיין האישה חיה יותר מהגבר? זו הגנטיקה, רבותי.

מה יש בגנטיקה הנשית שמניב חיים ארוכים? זה טרם התגלה. אבל מכיוון שיש הרבה מדענים שמשחקים בגנים אנושיים – זה עוד יגיע.
עד אז הסטטיסטיקה מתעתעת.

השכלה ותוחלת חיים

האירגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) פירסם לא מכבר ממצאים מ – 23 ממדינות החברות באירגון באשר לתוחלת החיים. בכולן נשים חיות בממוצע יותר מגברים. אבל הנה הממצא המעניין: תוחלת החיים של אנשים משכילים, גבוהה מזו של אנשים שהשכלתם נמוכה. וכך בראש הסולם של אנשים מאריכי ימים נמצאים אקדמאים. אחריהם בסולם בעלי השכלה על-תיכונית. ואחריהם בעלי השכלה יסודית בלבד. 
הפערים יכולים להגיע עד ל – 8 שנים בין גברים ועד 5 שנים בין נשים.
יש מדינות, לא עלינו הגנטיקאים, שבהן גברים אקדמאים חיים יותר מנשים נטולות השכלה. כאילו שבאוניברסיטה מזריקים, עם התואר, גם "גן הארכת תוחלת חיים".

בישראל גברים ונשים אקדמאים בני 30 יחיו, בממוצע, 6 שנים יותר מאשר בעלי השכלה תיכונית. פער של 3 שנים נשמר גם בגיל 85. בגיל זה מוצאים בישראל מה שמצאו במדינות אחרות: גברים אקדמאים חיים יותר מנשים בעלות השכלה תיכונית.

הידד לנזירות

הממצאים היותר מדהימים חשפו כי הקבוצה שחיה יותר שנים מכולנו הם נזירים ונזירות. אלה, לצערנו, לא מתרבים. ולכן המדענים מתקשים להסביר את התופעה בנימוקים גנטיים.

גנטיקה או סביבה? תתפלאו אבל זה גם ויכוח פוליטי. חסידי הגנטיקה מסבירים שלחינוך אין השפעה כי הכל גנטי, ולכן זה בזבוז להשקיע בחינוך כדי לשפר מצבם של ילדי עניים.

הסטטיסטיקה, בינתיים, מלמדת את ההפך.


(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 6.4.2017)