10 באפריל 2018

המכתב עושה את המס



בזמנו זה היה מידע מרעיש: מספר העניים עליהם מדווח המוסד לביטוח לאומי גדול בהרבה ממספר העניים עליהם מדווח מנהל הכנסות המדינה. איך זה שעם אותו קו עוני – ההכנסה המשפחתית שמתחתיה סופרים עניים – שני גופים ציבוריים מגיעים למסקנות כה שונות?


העיתונאי ראול טייטלבאום (תחת הפסבדונים ישראל תומר) טען באותם ימים כי אותו נתון – ולא רק מספר העניים - המתפרסם בידי שני גופים שונים – לעולם יהיה שונה. והגדיל לעשות כאשר טען שאותו נתון המתפרסם בידי אותו גוף יהיה שונה בשתי חוברות נתונים עוקבות (אז עוד לא היה אינטרנט). והוסיף: שני תלושי שכר עוקבים של אותו עובד לעולם יהיו שונים. ככה זה בברדק הישראלי.

באשר למספר העניים, מקור הפער היה בבסיס המידע. הביטוח הלאומי מסתמך על סקר הכנסות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מנהל הכנסות המדינה מתבסס על נתוני הכנסה שמדווחים עצמאיים ומעסיקים לרשות המסים ולביטוח הלאומי. בעוד שבסקר הלמ"ס משפחות מצהירות על הכנסתן, בנתוני מנהל הכנסות המדינה מתבססים על הכסף שנגבה. הטענה בזמנו היתה שההצהרות מוטות כלפי מטה בעוד שבדיווחי המס האמת צרופה וצרובה.

שקרנים כרוניים

למה העניים לא מדווחים אמת, תהה מי שתהה? בגלל קיצבאות הביטוח הלאומי. חלק מהקיצבאות – החשובות שבהן היא הבטחת הכנסה וקיצבת סיעוד – מותנות בהכנסות מבקש הקיצבה. ככל שההכנסה נמוכה יותר כך הקיצבה גדולה יותר. הנה תמריץ בירוקרטי להצהיר על הכנסות נמוכות. ידוע על עוזרות בית הדורשות מהמעסיק שלא לשלם ולא לגבות מהן דמי ביטוח לאומי. למה? כדי שלא תיפגע קיצבתן להבטחת הכנסה.

מתברר שיש דרך יעילה יותר לדפוק את העניים: לשלוח מכתב.

מחקר אמריקאי שהתפרסם לאחרונה בדק את אחת הקיצבאות העיקריות לצמצום העוני: מענק הכנסה/מס הכנסה שלילי. הן שם והן כאן זו קיצבה המשולמת על ידי רשות המסים לעובדים בשכר נמוך. העובדים שמבקשים את המענק ממלאים טפסים ושולחים אותם לרשות המסים. החוקרים לקחו מדגם של מקבלי קיצבה/מענק וחילקו אותו לשתי קבוצות. האחת קיבלה משלטונות המס דרישה להגיש דו"ח הכנסה מלא – בדומה לדו"חות שמגישים עצמאיים ומנהלים שכירים. השנייה לא קיבלה כל דרישה.
אחרי שנה התברר ש 30% מהעובדים העניים שביקשו קיצבה בגין הכנסה נמוכה ונדרשו למלא דו"ח הכנסות מלא – לא חזרו לבקש כסף מהמדינה על אף שמצבם לא השתנה. ואחרי 4 שנים ממועד הדרישה עדיין 10% נמנעו מהגשת בקשה לקיצבה. הפחד מהגשת דו"ח מאוד אפקטיבי בצמצום ההוצאה הציבורית.

ללמוד מארה"ב

הטענה, במשתמע, היא שלא כל מבקשי המענק הם באמת עניים. הם בעיקר שקרנים וכנגדם נשק הדו"ח המלא למס הכנסה הוא יעיל להפליא.
לעניין הזה יש חשיבות אקטואלית. שר האוצר מבקש להיטיב עם העם באמצעות הורדת מסים. עד היום הוא התעסק במסים על מוצרים, אלא שפרט לדלק ומכוניות נשאר מעט מס שאפשר להוריד, למעט מע"מ. האופציה הבאה היא להוריד מס הכנסה. אלא שזה מסוכן כי הפופוליסטים למיניהם עלולים לדרוש לא להקל במס על העשירים חביבם של שר האוצר. התשובה של משה כחלון יכולה להיות בהקלת שיעורי המס על העשירים באמצעות העמקת הגביה.

איך תועמק הגביה? נכון, באמצעות מכתב לכל העניים להגיש דו"חות למס הכנסה.

באמריקה זה עובד.