הכלכלן כטיפש

יועצו הכלכלי של ראש הממשלה ויו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה הציע לבטל את שכר המינימום לעובדים זרים. פרופ' אבי שמחון נימק את ההצעה בכך שלעובדים הזרים אין אלטרנטיבה גם בשכר נמוך יותר ולכן היצע העובדים הזרים לא יפחת. עוד הסביר כי לעובדים הזרים אין "מתחרים" ישראלים על מקומות העבודה – בניין, סיעוד וחקלאות – ולכן הורדת שכרם לא תשפיע על שכר עובדים ישראליים. ולבסוף ציין כי הורדת השכר בסיעוד תסייע עד למאוד לקשישים קשי יום ומוגבלי מחלה.

ההצעה זכתה לקיתונות של בוז הן בהסתדרות והן במשרדי הממשלה ולכן הסיכוי שלה להתקבל קטן למדי. המתנגדים טענו שהורדת השכר לעובדים זרים תביא להגברת הלחצים למתן רישיונות להעסקתם גם במגזרים אחרים שבהם תהיה תחרות עם עובדים ישראליים. בתחרות הזו תהיה יד העובדים הזולים על העליונה, כמובן.

הן המציע והן מתנגדיו מנמקים עמדתם בזוטות כלכליות. הדיון הלכאורה כלכלי בא להסתיר את העניין האמיתי.

איבד את הזיכרון

תבונתו של הפרופסור מדהימה. מה קרה לפני שהגיעו לכאן עובדים זרים? מי עבד בחקלאות, בניין וסיעוד? אחרי 30 שנה קשה למצוא עובד ישראלי אחד בחקלאות. יש ספורים בבניין וכמעט כולם ערבים ששוק העבודה הישראלי מצומצם עבורם. אם שמחון לא מבין שבתוך 5 שנים כל עובדי המשק בבתי החולים יהיו זרים – כדאי שהאוניברסיטה העברית תמצא לו עבודה בניקיון, ולא בהוראה ובמחקר.

הנה דבר שמאפיין כלכלנים. הם מסתכלים על אנשים מסויימים – אבל לעולם לא על עצמם ודומיהם – כחפצים. עובדים זרים הם הכי חפצים שיש. אפילו פחות מליטר חלב שמחירו מפוקח. הם לא באמת בני אדם עם צרכים ורצונות. לגבי עובד זר לעולם לא נשאלת השאלה איך הוא יכול לחיות במחירי חלב ישראליים ושכר של מקבילו בפיליפינים. כי, כמו שאומר שמחון, יש כמות בלתי נדלית של עובדים כמוהו שיסכימו לעבוד אפילו בשכר רעב.

ומתנגדיו מהנהנים בראשם בהסכמה לתאזה הכלכלית/חברתית/גזענית שהפרופסור רוקח.

העניין המרכזי בדיון שכזה הוא בשאלת "מבחני הכנסה" מול אוניברסליות. שמחון מביא את הקשיש הערירי והעני שנאלץ לשלם לעובד זר שכר מופקע כדי שיטפל בו. איך זה שהפרופסור לקישקושיאדה כלכלית לא עלה רעיון מאוד לא מקורי: להעלות את הקיצבה של אותו קשיש כדי שיוכל לשלם שכר ראוי לעובד עבורו. כאשר ראש הממשלה דרש עבור עצמו שכר גבוה יותר "שכח" שמחון להציע שאם ראש הממשלה לא מרוצה מהשכר – יש רבים שיסכימו להחליפו בשכר הקיים. אז הפרופסור נאלם ונעלם מהדיון הציבורי.

כמה מס הוא משלם

מן הסתם יאמר הנעבעך שאם יעלו את הקיצבה יקרו שני דברים: הוצאות הממשלה יעלו וזה איום ונורא (אלא אם כן מדובר בשכר ראש הממשלה, בתקציבי הצבא, השב"כ וההתנחלויות). וזה יהיה לא בסדר לתת יותר כסף לקשיש עשיר שממילא יכול לשלם עבור העובד.

אולי שמחון חריג. אבל אני מנחש שהוא מקבל שכר כפול: מהאוניברסיטה ומהממשלה. אז שהשמחונים במקומותינו ישלמו מס גבוה על הכנסה גבוהה ובכך יממנו לעת קשישותם את הקיצבה המוגדלת. חס ושלום, הם יאמרו. אם יעלו לנו את המס נעבוד פחות ונקטין את התפוקה. ולפחות לגבי אבי שמחון זה בכלל לא יהיה רעיון רע.

אי אפשר לסיים את הדיון הזה בעניין ששמחון ועמיתיו לוויכוח שכחו לציין: אין בארץ עובד זר אחד שמקבל אפילו את שכר המינימום. החוק קובע כי מעסיק של עובד זר רשאי לנכות משכרו סכומים לביטוח רפואי, מגורים ומזון. בפועל עובד זר רואה משכר מינימום של 5,300 שקל רק 4,000 שקל – שיעור מס ממוצע של 25%. שמחון על שכרו הנקוב ברבבות שקל אולי משלם שיעור מס ממוצע דומה. והוא בעשירון העליון.



העצה השבועית, מספר 37, ליו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי נמצאת כאן

שתפו: