12 ביוני 2018

נשים לא מכלכלות



האם בני אדם, בחיי הכלכלה שלהם, נוהגים בהיגיון? זו מסוג השאלות שאין להן תשובה כי כלל לא ברור מהי התנהגות הגיונית במובן הכלכלי של המילה.
באוניברסיטה מלמדים כי יש הגיון כלכלי שמניב תועלת מרובה יותר מהתנהגות שאין בה הגיון כלכלי. ביסוד אותו הגיון כלכלי עומדת ההנחה שהאדם ירצה עוד. כמה עוד? ללא גבול. הומו אקונומיקוס הוא טיפוס מקסימליסט. תמיד רוצה עוד.


כאשר האדם הכלכלי נוקט בהיגיון הזה, הוא מביא למירב את התועלת שלו. ואם ברשימת ה"עוד" כלול גם כסף, ותמיד זה כך, אז לא רק תועלת יש לו או לה אלא גם יותר כסף המאפשר לממש יותר מ"עוד".
למי שמכיר את עולמם של כלכלנים כל זה נשמע מוכר ונדוש. אלא שבחיים יש סוטים לא מעטים. מחקר שהתפרסם בגיליון החדש של ה"אקונומיק ג'ורנל" האנגלי מצא כי נהגים מעדיפים לעיתים להיות ה"פראייר", מה שכלל לא מקובל בישראל הנדחקת. מי מתנדב להיות "פראייר", כלומר לא להידחק אלא לתת זכות נסיעה והליכה לזולת? מי שחווה התנהגות דומה כלפיו. מי שקיבל מהזולת זכות קדימה הוא בעל סיכוי גבוה יותר לנהוג כך כלפי נהג אחר.
זו התנהגות די לא הגיונית. בתרגיל המתואר מעורבים שלושה נהגים שלא מכירים איש את רעהו, וכולם נהגו די אינסטינקטיבית כאשר פינו הדרך לאחר, כאשר ההסתברות שאי פעם ייפגשו בעתיד היא אפסית. כלומר, הנהג המנומס אפילו לא נוהג מנהג "שלח לחמך".

פרישה סימולטנית

חוסר ההיגיון נמשך לעת זיקנה. ברוב מדינות המערב נמצא כי בני זוג נוטים לפרוש מהעבודה באותו מועד. מאחר ולרוב נשים נישאות לגברים מבוגרים יותר, הפרישה הסימולטנית היא בלתי הגיונית בעליל. הנשים פורשות בגיל צעיר מזה של גברים ולכן יש להן פנסיות נמוכות יותר וקיצבאות נמוכות יותר מטעם המדינה (ברוב המדינות קיצבאות זיקנה כוללות מרכיב של ותק בעבודה). בישראל, להוסיף חטא על פשע, אף מותר לנשים לפרוש מהעבודה, ולקבל פנסיה מוקטנת, בגיל צעיר עוד יותר מאשר גבר. ואם נוסיף את שיקול תוחלת החיים – נשים חיות ברוב מדינות המערב כארבע שנים יותר מגברים ולכן פרישה מוקדמת יותר פירושה פנסיה דקיקה עוד שנים הרבה - נמצא שהכלכלה כמרקחה של אי-היגיון יסודי.

החוקרת שבחנה את התנהגות הזוגות לקראת פרישה מעבודה חשפה ממצא מעניין: הנטייה לפרישה מוקדמת לא תלויה בגובה ההכנסה (הפנסיה והקיצבה)  שהאישה מפסידה כתוצאה מהפרישה. כלומר הן נשים "עניות" והן נשים "עשירות" בוחרות להיצמד לבן זוגם הפורש. ולעזאזל אובדן ההכנסה הכרוך באי-היגיון שכזה.

מי מבשל?

העניין עתה הוא למצוא הסבר מאיפה הרצון לצומוד הזוגיות הזה. התשובה שלי: הגברים לוחצים לפרישת בת הזוג כדי שלא יצטרכו לסדר מיטה או, לא עלינו, לבשל לבת הזוג החוזרת מעבודה. כל אלה הן טריטוריות נשיות.
יש עוד עניין פעוט: מה יעשו כלכלנים עם האי-היגיון הרווח בקרב קשישי הדור המתרבים במקומותינו? תארו לעצמכם אם כתוצאה מהורדת מס ערך מוסף כל הקשישים עוד ייקנו פחות? כחלון ישתגע.