2 ביוני 2018

בינה נטולת רווחה



לא מכבר הסביר לי נהג מונית שאת שירותיו שכרתי, כי בקרוב הוא עומד להיות מובטל. למה מה עומד לקרות? תהיתי. תוך שנים ספורות, הסביר, מכוניות אוטונומיות יחליפו את המוניות ולמקצוע הנהג לא יהיה ביקוש.
בנסיון לעודד את האיש הצבעתי על שלושה כשלונות קטלניים של מכוניות אוטונומיות, על חולשתה של המכונית החשמלית הנובעת ממגבלות הסוללה החשמלית שלה, ועניינים נוספים שיאטו עד למאוד את העתיד השחור שלנגד עיניו.


אתה לא מבין, טען האיש. דווקא הכשלונות הם המדאיגים. הם יאצו עוד יותר את המאמץ הטכנולוגי. זה רק נדמה לך שכישלון מרתיע. להפך, יש יזמים שיקפצו על המציאה בדיוק כפי שיש חכמי פיננסים שקנו מניית טבע לפני חצי שנה, כשהיא היתה על הבנקט, והתעשרו מאז בעשרות אחוזים. הכישלון, הסביר המומחה להדיוט, הוא מנוע השינוי.

וקלע לדעת גדולים.

לא מכבר ערך אירגון המחקר הכלכלי האמריקאי רב שיח על בינה מלאכותית. אוסטן גולסבי, כלכלן מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו פירסם את חוויותיו מרב השיח. ככלל, האיש פחות מודאג מנהג המונית. הרובוטים לא יקומו עלינו לכלותינו. 

אבל.....


כלכלנים, ככלל, הם המקצוע הפחות מודאג מבינה מלאכותית. הם כבר ראו הכל בהיסטוריה. בנסותם ללמוד לקח ממה שהיה, הם מגיעים למסקנה שבצד כל "נזק" שנגרם מפריצה טכנולוגית נוצרת תועלת רבה עוד יותר. מי שהיה כאן בשנות ה -50' של המאה הקודמת זוכר את העגלה והסוס שנעו ברחובות הערים כאשר נהגם מכר גושי קרח למשקי בית. בתי חרושת לקרח העסיקו אז מאות עובדים שכולם נעלמו עם הגיע ה"פריג'ידר" החשמלי. כמות מתקני המקררים, מוכרי המקררים והסוחרים במקררים יד שניה היתה גדולה בהרבה ממספר עובדי הקרח שהועלמו על ידי הטכנולוגיה החדשה.

מכר סיפר לא מכבר בחדווה רבה כי הוא וחבריו לעיסקי זרעים הצליחו לפתח סוג של שומשום שניתן לקוצרו בקומביין, ולא באיסוף ידני. מה יעשו רבבות האתיופים שעובדים היום בקציר, שאלתי. מה זאת אומרת, השיב האיש, הם יפעילו את התוכנות שיפעילו את מכונות הקציר צחק בתשובה. היסטורית הוא כנראה צדק.

המהירות היא מהשטן

אנשי עסקים, מספר מחבר הדו"ח, הרבה יותר מודאגים מכלכלנים. יש שהציעו להטיל מס רובוטים. יש שהציעו להכין תכנית הגירה של האנושות לכוכבים אחרים כדי לייצר תעסוקה. אלא שלצד הפנטזיות האלה אפילו לכלכלנים אין מענה לשאלה הבאה: מה יקרה אם בתוך עשר שנים כל המוניות, המשאיות והתחבורה הציבורית יהיו בכלי רכב אוטונומיים ובדיוק באותו זמן אף חנות לא תחזיק יותר קופאי כי, כמו בהרבה מרכולים דהיום, הצרכנים יעשו את עבודת הקופאי בעצמם בעמדות יציאה. ובדיוק באותו זמן, מטעמים אקולוגיים, תיאסר תחבורה פרטית והיקף ייצור המכוניות יקטן ב – 90%.
ובקיצור: אם הבינה המלאכותית תתפתח במהירות ענק, מה יהיה עלינו?  אומדן שהכינה חברת מקינזי מצא שיאבדו 73 מיליון משרות עד 2030.

תרופה או פלצבו?

מעניין שפתרון לזבנג האצת הבינה המלאכותית חוזר לרעיון לא חדש בעולם הכלכלי. יש הטוענים שבעת החדשה האבא של הרעיון הוא מיודענו מילטון פרידמן, כלכלן אמריקאי ימני. פרידמן, שוטם מדינת הרווחה המקובלת, הציע להנהיג "מס הכנסה שלילי" – מעין מענק שיקבל כל אדם ללא קשר אם הוא עובד אם לאו.
בשנים האחרונות יש לרעיון עדנה. יש אפילו אירגון בינלאומי של אנשים התומכים ב"קיצבת שכר". בבחירות האחרונות לנשיאות צרפת אחד הנכשלים העיקריים, בנואה האמון נציג המפלגה הסוציאליסטית, היה תומך נלהב. יש לנו עולם חביב שבו רעיונות מהימין עפים לשמאל ולהפך. הכלכלנים באותו רב שיח – בארה"ב רובם אנשי ימין, לעיתים בכסות ליברלית – הגנו על השיטה הקיימת של מבחני הכנסה לעניים.

יש הטוענים שלתת לכל מבוגר 5,000 שקל לחודש הוא בזבוז. אבל כדי לקבל תמונה שלמה צריך לזכור כי ההצעה כוללת גם ביטול כל הקיצבאות והטבות המס, ובכך מדינת הרווחה הכלכלית נמחקת. בתחשיב ישראלי, עלות ההצעה מתקזזת בעזרת ביטול הקיצבאות והטבות המס, בתוספת  הגדלת מס ההכנסה ב – 10% לערך על עשירים.
ואם החשש מהבינה המלאכותית שתביא גל אבטלה ענק הוא רציני – אין כמו הצעת "קיצבת שכר" כדי להקדים תרופה למכה.

עצה חדשה (מספר 39) ליו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, נמצאת כאן