מתי זה קרה? תלוי מי סופר ואיך נעשית
הספירה, ועל זה יש ויכוח. לפי ספירת א' אירלנד השתחררה מהכיבוש הבריטי ב – 1923
ולפי הספירה ב' – רק ב – 1949. כך או כך המאבק היה ממושך ויש לו זווית ישראלית
קטנטנה שאליה נגיע בסיום.
הרפובליקה האירית, או בקיצור, אירלנד, היא
חברה באיחוד האירופי, כמו בריטניה. אלא שבריטניה הודיעה על כוונתה לפרוש מהאיחוד,
ואירלנד ממש לא בסיפור הפרישה על אף שרוב תושביה מדברים אנגלית. מה שמוסיף סיבוך,
זה שבקצה הצפוני של האי האירי יש "מדינה" ושמה צפון אירלנד שהיא לא ממש
מדינה אלא חלק אוטונומי בתוך בריטניה.
מאות בשנים כישכש הזנב האירי בכלב
הבריטי עד שלבסוף הושגו שלושה הסכמים פוליטיים ששמו קץ לכישכוש, לכיבוש ולמאבק המזויין.
בעוד אירלנד השיגה עצמאות מבריטניה מתברר
כי בריטניה לא מצליחה להשיג עצמאות מאירלנד. השאלה האירית, כך יש הקוראים לעניין,
שם ללעג את ממשלת בריטניה.
היה גבול?
מאז ומתמיד קו ההפרדה בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית היה
קו דימיוני, תיאורטי. לא גבול עם גדר כמקובל אצלנו. אבל אם בריטניה פורשת מהאיחוד האירופי
נדרש גבול ביניהם. זה קל ופשוט באנגליה וסקוטלנד. אבל מה עושים באי האירי המפוצל?
התשובה הפשוטה היא: מקימים גבול: בודקים דרכונים, אשרות, גובים מכס על סחורות בשני
הכיוונים, וכו'. אלא שבדיוק לכך יש התנגדות פוליטית גורפת, הן בבריטניה והן
באירלנד. ממשלת בריטניה הודיעה מפורשות שלא יהיה גבול. מכיוון שלמפלגה השמרנית
בשלטון אין רוב בפרלמנט ללא מפלגה מצפון אירלנד המתנגדת אף היא להצבת גבול – ברור
שאין כל אפשרות שיהיה גבול.
סיפור על עגבנייה
נניח שבריטניה פורשת מהאיחוד ומחליטה
לבטל כל מכס על מוצרי חקלאות אמריקאים – בניגוד למצב הנוכחי. האם עגבנייה מפלורידה
יכולה להגיע לדבלין? בהעדר גבול - ברור שכן. ולזה האיחוד האירופי לא מסכים כי
האמריקאים לא מתירים לעגבנייה מספרד להגיע לניו יורק.
מה עושים? זו השאלה שהציב האיחוד
האירופי לבריטניה. תחליטי בבקשה האם את בלי גבול (ואז את איתנו) או עם גבול (ותעשי
מה שאת רוצה). הבריטים השיבו שהם נגד גבול אבל הם גם בעד העגבנייה האמריקאית. כפל
לשון אנגלי שזוכה לפרס הצביעות לעת הזו.
זה המצב כבר שנה ואין תזוזה. האירים
מהרפובליקה צוחקים כל רגע משליטיהם לשעבר. לא רק שהם גזלו מהם פרנסה כאשר במשאל
העם מסוף השבוע אישרו הפלות לנשים המבקשות זאת (מכה לענף הגינקולוגיה הבריטי). אלא
שהאנגלים לא מסוגלים להיפטר מהשאלה האירית שמעיבה עתה על תוצאות משאל העם הבריטי שפסק
על יציאה מהאיחוד האירופי.
סיפור על יין
אז סיפרת לנו סיפור מהול בבירה גינס
ובפיש אנד צ'יפס. איך זה קשור לישראל?
היחסים הכלכליים בין ישראל, הגדה
המערבית ועזה דומים ליחסים הכלכליים של מדינות האיחוד האירופי. קוראים לזה איחוד
מכס. כלומר חולצה מסין שנכנסת לנמל עזה (אה, אין שם נמל? לא נורא) יכולה להימכר
בישראל (אה, אין יצוא מעזה? לא נורא). ולהפך. ישראל, אפשר כבר להבין, מפרה בריש
גלי את ההסכם הכלכלי הזה. הן באיסור היבוא והיצוא מעזה והן באיסור על תנועה חופשית
של עובדים בין ישראל ופלסטין (אנחנו מפרים הסכמים? לא יכול להיות).
בשבוע שעבר כתב נפתלי בנט מאמר
ב"הארץ" תחת הפסבדונים איתן כבל. בדקתי ואין פטנט על השם איתן כבל ולכן
בנט יכול היה לעשות מה שבא לו בראש. הוא הציע לספח את שטחי C כלומר את כל בקעת הירדן, מעלה אדומים, אריאל, אפרת, קרית ארבע וכל
"גושי ההתנחלויות". בנט (כבל) הסביר כי זה פתרון מפוכח לסכסוך.
נקפוץ שנה קדימה, לאחר שהעניין בוצע (כמובן
בלי לתת תושבות או אזרחות לפלסטינים שגרים בשטח המסופח; בנט-כבל אולי מנוול אבל לא אידיוט). מה קורה לבקבוק יין מפסגות שב"חבל
בנימין" המגיע לשדה התעופה בפרנקפורט?
מפסגות לבלפסט
לכאורה התשובה פשוטה. מה שקורה היום. מה
קורה היום? היום היין מפסגות משלם מכס באירופה (בניגוד ליין ישראלי) ועל המוצר
כתוב שהוא מיוצר בגדה המערבית. ממשלת ישראל מחזירה ליקב את המכס ששילם באירופה.
אבל אחרי הסיפוח היקב עובר לשטח ישראל
ולכן לא חייב במכס באירופה. אלא מאי? האיחוד האירופי לא יקנה את ההתחכמות הזו
ויחיל מכס על כל מוצר ישראלי – כי לך תדע מאיפה זה באמת. בדיוק, אבל בדיוק, מה
שהאיחוד האירופי יעשה למוצרים "בריטים" אם ימשיכו לשחק במשחק יש
גבול/אין גבול באירלנד.
