בבית המשפט המחוזי מרכז מתנהלת תביעה
שיותר משהיא חשובה לתובעים והנתבעים, היא מלמדת על תרבות השקר הכלכלי הנוהגת כאן.
מדובר בתביעה ייצוגית העוסקת במחיר הגז
הטבעי שמוכרים בעלי זיכיון בשדה "תמר" לחברת חשמל. התובעים בדעה שהמחיר
שנקבע כפול ממחיר סביר. הנתבעים – בעלי הזיכיון, חברת חשמל והמדינה – טוענים
שהמחיר הוא סביר בהחלט ולבטח לא מופקע.
לכאורה סוגיה פשוטה. מדוע? כי יש כאן
עיסקה בין מונופול על גז לבין מונופול על אספקת חשמל. גם אם יש מישהי שיודעת מהו
מחיר סביר – ואין דבר כזה – היא תתקשה להתמודד עם הטענה כי בהתנגחות בין מונופולים
אין לאדם הסביר מה להכניס את ראשו. כי בלי הגז חברת חשמל היתה נאלצת להשתמש בדלק
אחר. ובלי חברת חשמל הגז היה נשאר עמוק באדמה. סביר להניח כי המחיר שנקבע הוא משהו
שיותר זול מכל דלק אחר ויותר גבוה מעלויות ההפקה של בעלי הזיכיון בתוספת רווח מעל
למקובל.
על זה ההתקוטטות.
הממשלה מתערבת
חברת חשמל, חשוב לציין, די אדישה למחיר.
מדוע? כי מחיר החשמל נקבע לפי "עלויות מוכרות" של יצרן החשמל. מוכרות
בידי מי? בידי רשות החשמל שהיא הגוף הציבורי שקובע את מחיר החשמל.
"גוף ציבורי" זה ביטוי מוגזם.
רשות החשמל נשלטת בידי הממשלה ומה שעולה בעדויות בתביעה הוא שהממשלה דווקא רצתה
מחיר גבוה לגז. לכאורה הממשלה אמורה להיות קשובה לצרכני החשמל. הדעת נותנת שהממשלה תפעל להוזלת עלויות החשמל של
האזרחים המצביעים בבחירות הבאות. אבל לממשלה שיקולים אחרים. וממילא תמיד מאשימים
את חברת חשמל במחיר החשמל. גם כשהוא מופקע, כפי שטוענים התובעים.
רשות החשמל כמובן היא זו שאישרה את מחיר
הגז כ"עלות מוכרת". וזה אומר שכל המחיר מתגלגל למחיר החשמל. אם היה נקבע
מחיר נמוך יותר לגז, מחיר החשמל היה מוזל – מה שמסביר את האדישות של חברת חשמל
בעניין הזה.
איפה השקר?
מתברר שהממשלה ידעה ודחפה למחיר הגבוה.
כי מול התועלת לצרכנים ממחיר גז וחשמל נמוך היא העדיפה מחיר גבוה כדי למשוך לענף חיפושי
הגז יזמים נוספים. הממשלה רצתה לפתות יזמים נוספים עם מחיר גז מופקע.
וזה לא לגיטימי. כלומר זה לגיטימי לנסות
למשוך יזמים להיכנס לענף. זה לא לגיטימי וגובל בשקר לכפות על צרכני החשמל לשלם
עבור זה. השקר הוא בכך שהם – שרי האוצר והאנרגיה - לא הודיעו בזמן אמיתי שזה מה
שהם עושים: דופקים את כולנו כדי שהרבה יזמים ייקפצו לים למצוא גז. הזוכים הם יצחק תשובה (הזכיין של
"תמר") ושותפיו.
זה לא סוף השקר. נניח שיזמים נוספים היו
נכנסים, ובפועל גם נכנסו. איך זה – לכשעצמו – יוריד את מחיר הגז והחשמל? הרי החוזה
של תשובה עם חברת חשמל נעול במחיר גבוה. אם יש מחיר גז נמוך יותר אף צרכן חשמל לא
ייהנה ממנו. רק רוכשי גז אחרים – למשל יצרני חשמל פרטיים או מפעלי תעשייה עם
נגישות לגז. לכן הטענה של הממשלה שמחיר גבוה יגרור יזמים שיביאו גז במחיר נמוך
נכונה לכולם חוץ מ – 99% מצרכני החשמל בארץ שימשיכו "ליהנות" מהמחיר
המופקע שנקבע.
קו חיפה -תל אביב
מה האלטרנטיבה? לאשר מחיר לגז הנמכר
לחברת החשמל המורכב מהוצאות ההפקה בתוספת רווח סביר. ואם לממשלה היה צורך ביזמים
נוספים שתעמיד תקציב לעידודם.
זה לא המקום היחיד שבו הממשלה עושה
תרגיל מסריח שכזה. אם תשאלו את אגד, הוא מוכן להסיע נוסעים בקו תל אביב חיפה בחצי
המחיר המשולם היום. וכך גם בשורה לא קטנה של קווים שבהם הממשלה מחייבת את אגד
לגבות הרבה יותר ממה שעולה להניע את האוטובוס עם רווח סביר.
מה האלטרנטיבה כאן? שמחיר הנסיעה בקו
חיפה תל אביב יוזל במחצית. ואם לממשלה יש רצון שיהיה מחיר זול לקו מדימונה לירוחם –
שתעמיד תקציב למטרה זו.
המס שהטייקון לא משלם
למה הממשלה מתנהגת ברשעות כזו?
כי אם היו עושים את מה שצריך לפי
האלטרנטיבה אז הממשלה היתה נאלצת לגבות יותר מסים מעשירים. אבל למה לגבות מסים
נוספים מהחברים של הממשלה אם אפשר להפיל את התיק על צרכני החשמל והנוסעים בקו
חיפה-תל אביב ועוד שורה של קווי אוטובוס מופקעי מחיר?
מי מחלק את ירושלים
כמה מקוראי הבלוג לא מצאו את הקטע על מירי רגב ושרי הליכוד האחרים שמחלקים את ירושלים. הוא נמצא ב"עצה לגבאי" בלינק הזה.
