12 במאי 2018

איראן, קוריאה וטראמפ



הבה נשחק בנדמה לי. במשחק הפוליטי הזה נניח, כפי שמצווה עלינו ראש ממשלתנו האדמו"ר נתניהו, כי ממשלת איראן היא שקרנית. ונוסיף: לא רק ששיקרה בעבר אלא גם משקרת בהווה. ואם פקחי סוכנות האטום הבינלאומית לא גילו את השקר, הדבר רק מעיד על אוזלת ידם. איראן מנסה לפתח נשק גרעיני וכלים להובלתו.
עכשיו נתחיל במשחק. ולדימיר פוטין, ידידו הטוב של האדמו"ר מבלפור, מחליט שיועיל לו ולמדינתו להעמיד את ארה"ב במקומה הראוי. נשיאה, דונלד טראמפ, מנסה להראות שהוא לא חנון כקודמו אלא שרירן מצטיין המוכן לפעולה. פוטין, מחליט לסייע לאיראן להתקדם במשעול הגרעיני ומספק לה כלים לייצור מוגבל של צנטריפוגות מתקדמות. לא בחינם, כמובן. האיראנים משלמים מחיר מופקע כמקובל ביחסים שבין אוליגרכי רוסיה ושותפיהם לעסקים.

סוכנות הביון האמריקנית ה – CIA חושפת את העניין. טראמפ מאשים את איראן שהיא מפתחת אורניום למידה הנדרשת לפצצה או שניים. רוסיה מכחישה את מעורבותה מכל וכל. טראמפ דורש ממדינות אירופה – שלא נסוגו מההסכם הגרעיני עם איראן – לפרוש מההסכם, כפי שעשתה ארה"ב השבוע, ולהצטרף לסנקציות כנגד המדינה הסוררת.
האירופים נרעשים. השגריר הגרמני במוסקבה מוזמן למשרד החוץ. סגן שר החוץ הרוסי מסביר לגרמני שרוסיה מתנגדת לפרישה מההסכם עם איראן. כי מה שהאמריקנים "גילו" אינו אלא פרובוקציה אמריקנית שנועדה להכניס את אירופה ללחץ. אם אירופה המערבית תפרוש מההסכם, מסביר הפקיד, רוסיה תעצור את הזרמת הגז הטבעי לאוקראינה ודרכה לכל אירופה.

המציאות

עד כאן המשחק.

יש למישהו הצעות איך העניין מסתדר?
הדילמה האירופית היא קריטית. לפני 50 שנה ארצות הברית היתה מדינה "סגורה" עם היקף סחר חוץ קטן יחסית לפעילות הכלכלית. היום המצב שונה לחלוטין. רפורמת המס של טראמפ נשענת בעיקרה על כך שתאגידים אמריקנים יעבירו הכנסות לארה"ב. כאשר המתח העולמי מתגבר מישהו רואה את גוגל ואמזון עושים את זה? כן, הם יעבירו כמה מיליארדים. אבל ישאירו את רוב השאר מפוזר בכל העולם.
אירופה לא יכולה היום לנשום בלי גז רוסי. איך זה קרה? כי הגז הזה היה הכי זול וכל חלופה אנרגטית אחרת – למעט ייצור חשמל מכורים גרעיניים – היתה מזהמת ביותר.
אתמול, אחרי שכתב כי "2018 היא שנה רעה לפרשנים" הוסיף נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות": "השאיפות הישראליות לטווח ארוך מרחיקות לכת: להביא את איראן לקריסה כלכלית באמצעות הסנקציות האמריקאיות." אם כך, יש לישראל בעיה.

החוליה החלשה

אירופה היא החוליה החלשה בשרשרת הפוליטית/כלכלית של טראמפ. אין לו איום ממשי נגד תאגידים אירופים בכל ענפי הכלכלה שימשיכו לסחור עם איראן. מה גם שתאגידים סינים ורוסים ישמחו לקטוף כל פרי שהאירופים יזנחו.
ממשל טראמפ חשב שאיראן היא סוג של צפון קוריאה. שהלחץ החדש יכופף את הממשלה בטהרן. אולי טראמפ צודק וזה יעבוד. אבל אם האירופים יצטרכו לשלם על זה מחיר – הכישלון האמריקאי בקרב הכלכלי מובטח. לממשל טראמפ אין עוגיות כלכליות שהוא יכול לספק לאירופים. האם הוא ינסה להכניס להם אגרוף בפרצוף?

כך התרגיל שבמשחק הופך למציאות: הכל קם ונופל על הסנקציות. אם מתברר – וזה יתברר בתוך שנה – שכלכלת איראן לא סופגת מכה, כי הסחר שלה עם שאר העולם (למעט ארה"ב) ממשיך כסדרו. אם זה קורה טראמפ "אכל אותה".
הוא נשאר רק עם אופציה צבאית. החשש ממצב כזה הוא שהביא את ברק אובמה ושאר החותמים להגיע להסכם הגרעין.
תושבי פילדלפיה ודאלס לא מסכנים הרבה בהימור של נשיאם המוביל למלחמה. לתושבי גבעתיים, נבלוס ודימונה ההשתתפות במשחק עלולה להיות יקרה הרבה יותר.