30 ביוני 2018

אפלית שכר הנשים



התופעה נדירה למדי, אבל בתחום פערי השכר בין גברים לנשים יש אחידות מופלאה: טרם נמצאה מדינה שבה, בממוצע, נשים משתכרות יותר מגברים. על פניו, פערי השכר המגדריים טורפים את הקלפים של הידע הכלכלי ולפיו ההשכלה תורמת להכנסה: כבר הרבה שנים ששיעור הנשים בישראל בעלות תארים אקדמיים מכל הסוגים גבוה משיעור הגברים, ויחד עם זאת פערי השכר השתנו רק במעט. זאת ועוד, לפי דו"חמרכז אדווה פערי השכר בין גברים לנשים גדלים ככל שההשכלה עולה.

מה קורה כאן?

הנושא אינו יורד מסדר היום המחקרי, בעיקר משום שהנתונים כל כך חד משמעיים. אלא שמתברר כי יש שונות גדולה בין מדינות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדווח כי לפי נתוני האיחוד האירופי, פער השכר המגדרי בסלובניה הוא 2.3%, ואילו באסטוניה הוא 30%. שונות זו מלמדת כי ייתכן שההסבר לפער נעוץ בהסדרים החברתיים, ולאו דווקא בגורמים כלכליים כמו מספר שעות העבודה, היקף המשרה, שיעורם הגבוה של גברים במקצועות המוסדרים בהסכמים קיבוציים חזקים, וכיוצא באלה.

מצבה של ישראל רע במיוחד. אילו היינו חברים באיחוד האירופי הייתה ישראל תופסת את המקום הראשון בממדי הפער המגדרי – 34% לפי נתוני שנת 2011. על ממצא עגום זה נוהגים להעיר כי הוא נובע מהעובדה שבני זוגן של נשים ערביות אינם מתירים להן לעבוד רחוק מהבית. אבל במה הן שונות מגברים חרדים שאף הם עובדים הרבה פחות מגברים לא חרדים?

הסטטיסטיקה מתחשבנת

בצר להם הגיעו כלכלנים למסקנה כי הפער מקורו בגם וגם וגם וגם. גם היקף שעות העבודה של נשים נמוך משל גברים; גם נשים מעדיפות משרות חלקיות שבהן מראש השכר נמוך יותר; נשים גם מתמקדות במקצועות שהשכר בהם נמוך יחסית, למשל הוראה; גם הוותק שלהן בעבודה נמוך משל גברים, והן גם מוכנות להקריב משכרן למען ג'וב טוב יותר. אלא שכל אלה מספקים הסבר טוב.

איך כלכלנים יודעים למדוד אפליה? הם לא. הם משתמשים בכלי סטטיסטי הנקרא רגרסיה. ברגרסיה מציבים בצד אחד של המשוואה את הגם והגם שלעיל, ואליהם מוסיפים עוד משתנה שטיבו לא ידוע אבל משערים שהוא קיים, ובצד השני של המשוואה מציבים את פערי השכר. לרוב מתברר כי לאותו משתנה לא ידוע יש משקל כבד מאוד בהסבר של התופעה.

ואז משערים ש"המשתנה הלא ידוע" הוא למעשה מידת האפליה בחברה.

נהג? נהגת?

מדעי? לא ממש. אבל תחושת האפליה חזקה מאוד גם בקרב אלה הבריאים שאינם קוראים משוואות רגרסיה.
השבוע התפרסם מחקר שמנסה לשפוך אור על התופעה. אחד החוקרים הוא עובד בתאגיד "אובר", המפעיל אפליקציה פופולרית מאוד בארה"ב (ושנואה במקומות אחרים) המשדכת בין נהג לבין נוסע. נוסחת תעריף הנסיעה ידועה לכולם ומתפרסמת ברבים. בין הנהג לנוסע אין מו"מ על המחיר ולכן – בהגדרה – אין לשום מגדר יתרון בקביעת התעריף. הנוסחה אינה מפלה בין גברים לנשים. לפי נוסחת התעריף גם אין לנהגים ותיקים כל יתרון על נהגים חדשים – גברים ונשים כאחד. המעסיק, אובר, אינו מפלה נשים לרעה או "מנצל את חולשתן" כדי לשלם להן שכר נמוך יותר. לעבודה באובר אין מאפיינים של "שוק עבודה".

על פניו זהו הניסוי האולטימטיבי להכריע בשאלת האפליה, ולא זו בלבד אלא שלחוקרים היה מידע על מיליון נהגים. והנה, על אף כל זאת ההכנסה לשעה של נהג אובר גבוהה ב- 7% מהכנסתה של נהגת.

מה הגורם לפער? מתברר כי כמות שעות העבודה משפיעה בכל זאת על "פריון הנהיגה", על מיומנות הנהג: נהגים שעובדים הרבה שעות משתכרים יותר, גם לפי שעה, מנהגים שעובדים מעט שעות – ללא קשר למגדר. עוד מצאו החוקרים כי גברים מוכנים להסתכן יותר מנשים ולהסיע נוסעים לאזורים שבהם יש שיעורים גבוהים של פשע ואלימות. כמו כן, רוב הנהגים באובר עובדים קרוב לבית. הבית של נהגים עשיר יותר, בממוצע, מהבית של נהגות, וכך נהגים עובדים באזורים עם אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר, שבהם הביקוש למוניות גדול יותר מבאזורים שנהגות עובדות בהם.
ואולם, יש עוד גורם שמצאו החוקרים לפער ההכנסות, והוא מסביר כמחצית מהפער: גברים נוהגים מהר יותר מנשים. כך, בכל יחידת זמן הם עושים יותר נסיעות. יותר נסיעות זה יותר כסף.

לחוקרים אין ספק: בענף שחקרו אין אפליה מגדרית. פערי ההכנסה משקפים העדפות שונות של גברים ושל נשים. הם אף מנבאים שככל שהעבודה ה"לא ממוסדת" למשל בעבודה מהבית המקובלת בהיי-טק, תהיה נפוצה יותר, כך יצטמצם פער השכר המגדרי.

אז יש אפליה?

המחקר לא פוסל את האפשרות הזו. הוא רק מוצא שאם עובדים עבור רובוט, אין אפליה אלא מערכת העדפות מגדרית שונה. אבל במקום שיש מעסיק אנושי.....