בשביל מה יש אלוהים? מנוסח השאלה ברור שאין היא מיועדת לאלה שמאמינים שיש
ישות שבראה את העולם ומתפקדת מאז באופן שוטף. היא מיועדת לאלה שחושבים שאלוהים היא
המצאה אנושית שביסודה אינה שונה מכל המצאה אנושית אחרת - דמוקרטיה, למשל. כהמצאה
אנושית היא כפופה לרצון אנושי, למניפולציה, לאהבה, לכעס וללעג.
אז בשביל מה? לאלוהים יש שתי פונקציות חשובות בנפש האדם. האחת, אלוהים עושה
סדר בכאוס. הדברים אינם אקראיים. לרוב איננו מבינים מדוע גרמה אלוהים רעידת אדמה שנהרגו
בה כך וכך ברואים מסוג צמחים, בעלי חיים ובני אדם. הפונקציה השנייה של אלוהים היא לפטור
אותנו מאחריות. אין דבר ששנוא על בני האדם יותר מאחריות. הצורך בהצדקה של עצמנו,
לפעמים מכנים זאת היטהרות, מביא לטפילת האשם על מי שאחראי באמת על העניינים: הזולת
אצל חסרי דת ואלוהים אצל הדתיים.
מה לפלפול הפסאודו-פסיכולוגי הזה ולענייני הגירה שבמרכז המערבולת הפוליטית
בכל מדינות המערב?
כלכלת המהגרים
יש מאות מחקרים כלכליים בענייני "מהגרים", ולא מצאתי אפילו אחד
שמצא כי הגירה גורמת נזק למישהו. הטענה כאילו מהגרים תופסים מקומות עבודה של
מובטלים "מקומיים" הופרכה לחלוטין. לרוב, מהגרים מועסקים בעבודות
שהמקומיים אינם מעוניינים בהן. כמה ישראלים מוכנים לעבור להתגורר בבית של אדם זר
וחולה, לטפל בו 24 שעות ביממה, להאכילו, לרחצו ולטייל עימו בתמורה לשכר מינימום?
המחקר הכלכלי חד משמעי: ברור שההגירה עוזרת למהגרים, אחרת למה הם מהגרים? אבל
היא עוזרת גם למקומיים. הנה זווית שמעטים חשבו עליה: רוב המהגרים, לדורותיהם,
נאלצו לרדת בסולם התעסוקתי במדינה שהיגרו אליה. כולנו שמענו על אין-ספור מהנדסים
מברית המועצות (מנוחתה עדן) שהיגרו לישראל ומתפרנסים מאבטחה. יש בזה תועלת עצומה
דווקא למקומיים, משום שעובד כזה בדרך כלל מסור יותר, אינטליגנטי יותר וטוב יותר
ממקבילו הפוטנציאלי המקומי.
כשאסד מחסל את סוריה
סוריה איבדה בשנים האחרונות כמעט את כל מעמד הביניים המשכיל שלה. כאשר
יסתיים הטבח שעושה הדיקטטור באזרחיו תסבול סוריה משוק כלכלי עצום. מי יהיו המורים?
מי יהיו העובדים הסוציאליים? האדריכלים? ומי זכה בכל אלה: האירופים.
הראיה המוצקה ביותר לעניין הזה היא ארה"ב. כמעט כל מי שהיגרו אליה
מרצון (כלומר למעט העבדים) היו במדינות המקור שלהם ממעמד הביניים המשכיל. אז אומנם
קוטף החסה המקסיקני או עובד המטבח הסיני עבדו ב"עבודה שחורה", אבל חשוב
מזה: הם דאגו, בלהט, שילדיהם לא יקטפו חסה ולא ישטפו כלים, אלא ישכילו, ומזה
הרוויחה ארה"ב כולה.
אם ההגירה חיובית כל כך מבחינה כלכלית, איך זה ייתכן שהיא שלילית כל כך
מבחינה פוליטית?
מדינה ללא רווחה
אחזור עתה לראשית הסיפור, לצורך האנושי בהסרת אחריות. בין מלחמת העולם
השנייה לשנות ה-70 של המאה הקודמת מילאה מדינת הרווחה המודרנית את תפקיד אלוהים בנפשם
של בני האדם. היא קיבלה על עצמה אחריות על כל המרחב הציבורי: תזונה לכול, בריאות
לכול, תחבורה לכול, הכול לכול. היא דאגה לאדם הפשוט באופן ששום אלוהים לא דאג לפניה.
והכי יפה: את מדינת הרווחה, שלא כמו את אלוהים, מותר לקלל ולתעב, ואפילו אפשר להחליף
את המנהלים.
אך מאז שנות ה-70 ועד היום אנחנו עדים להתקפלותה של הרווחה מהמדינה. אין
מדינה במערב, ואין זה משנה מי עומד בראשה, שאינה שוקדת על צמצום המחויבות של
המדינה.
בהיעדר מדינת רווחה נלקחה מבני האדם הכלי לשפוך אליו את האחריות למצב. כאשר
המדינה מודיעה שאין היא אחראית עוד, קמות שכונות שלמות עם "משטרה" פרטית
- שיא ההפקרות השלטונית. אז מי כן אחראי?
המהגרים.
הפשיזם חוזר
תמיד היו בימין, בפשיזם,
פוליטיקאים שביקשו להגיע לשלטון. אלא שלא היה להם מה להציע בהשוואה לממשלות מהסוג
השמרני הנפוצות במערב. כשהגיעו המהגרים מאפריקה ומאסיה נפתח חלון הזדמנויות ענק:
יש את מי להאשים. הזרים אשמים ועימם הממשלה שמאפשרת להם להיכנס.
יש המייחסים הכול לגזענות. קל מדי, ולא נכון. העניין פה אינו גזע, כי אם
"אחרוּת". לבריטניה הגיעו בשלושים השנים האחרונות רק מיעוט של
"שחורים". רוב ה"זרים" שהגיעו היו פולנים, אסטונים ושאר אנשים
מהאיחוד האירופי, שחלק עיקרי מכלכלתו מבוסס על תנועה חופשית של אנשים וכסף. כך הפך
האיחוד האירופי לגורם שדוחף זרים לבריטניה, וכך הגיעו מהר מאוד לברקזיט.
האם ממשל טראמפ יכול לספק משהו שממשל אובמה לא סיפק? כלכלית, בוודאי שלא. רק
דבר אחד הביא טראמפ: שנאת זרים ככלי להטלת האחריות על ה"אחר". כך הביא לידי
"שחרורם" של מיליוני אמריקנים מעול האחריות למצב. נדפוק אותם ונציל את
עצמנו. זה נכון שם. זה נכון כאן.
