דחיית מועד המוות



האם אפשרי ורצוי לדחות את מועד המוות? יש בני אדם, בעיקר מהסוג הדתי המאמין שהכל בידי "בורא עולם", הטוענים שהעניין כלל לא בידינו. אבל גם הם, לרוב, רצים לרופא בשר ודם כאשר חום גופם עולה ומאמינים באמונה שלמה שאנטיביוטיקה בהחלט מועילה באירועים שכאלה. אלא שיחסי דתיים עם האמונות שלהם אינם מענייננו אלא אם יודיעו כי אסור לרופא לעבוד בשבת, או כל טמטום מהסוג הזה שדווקא רווח במדינת ישראל.

עניין מועד המוות עלה לאחרונה לסדר היום בעקבות רעידות האדמה שתקפו את טבריה, בית שאן ואזורים אחרים בארץ בקרבת השבר הסורי-אפריקאי. ראשי רשויות מיהרו להאשים את הממשלה שאינה משקיעה די בחיזוק מבנים. הממשלה נענתה ואף קיימה דיון בנושא.
הבה נניח שבבוא עת הרעש תהיה בידי הממשלה התראה של 10 דקות לפני שרעידת האדמה תחריב את העיר העתיקה בצפת. מה על הממשלה לעשות? לחזק את המבנים כבר עכשיו בעלות של, נניח, מיליארד שקל, או להפעיל את הצופרים ולגרום לבריחתם של תושבי צפת העתיקה וסביבותיה, מהעיר?

קתרינה והשיפוץ

זו, לכאורה, שאלה אבסורדית. אם בתי ראש הממשלה – בירושלים (2) וקיסריה (1) היו בסכנה אנחנו יודעים מה הממשלה היתה עושה – מחזקת מבנים. אבל מה יהיה על משה כהן מצפת או מחמוד חליחל מעכברא הסמוכה?
שאלות קש מהסוג הזה לעולם לא מטרידות את השליטים. מתברר שאולי בצדק. מחקר חדש בדק מה קרה לנפגעי סופת הוריקן קתרינה שפגעה בניו אורלינס ב 2005 ובעקבותיה מתו כ – 2000 איש ומיליון נוספים נשארו ללא קורת גג. מיליון הנפגעים הם מספר מכובד לכל מחקר. ומוות בהחלט מעורר את תיאבון החוקרים. חמישית מהנפגעים שנותרו בחיים היו קשישים או מוגבלים. האם ההוריקן היטיב או הרע עם הנפגעים?

התשובה, מתברר, תלויה בשאלה האם הנפגעים טרחו לברוח מניו אורלינס או להישאר בה. וככל שזה יישמע מוזר תוחלת החיים של נפגעים שברחו ולא חזרו גדלה. היא גדלה הן בהשוואה לתושבי ניו אורלינס עצמה (בתקופה שלפני 2005) והן בהשוואה לתושבי ערים שכלל לא נפגעו. ללמדנו, לפחות על פי המחקר הזה, שטוב תעשה הממשלה אם תחייב את כל המוגבלים והקשישים של בית שאן, צפת, טבריה והיישובים בסביבה לזוז כבר עתה. הרבה יותר זול ומועיל (בעיקר לחטיארים) מאשר לעסוק בשיפוצים.

מדינת הלאום היהודי

לאן להעבירם? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההתנחלויות הן המקומות המועדפים לתוחלת חיים ארוכה. לממשלה הנוכחית מומלץ לבחור בהתנחלויות גם משום שהקשישים יחיו יותר (ויתרמו לשליטתנו על ארץ ישראל כולה) וגם ימותו מהר כך שלא יהיה צורך לפצותם לפני שהשמאל, טפו, יגיע לשלטון.

מחקר אחר עסק בשאלה מעט יותר אקטואלית: האם להעדיף תרופות שתועלתן (במונחי שנות חיים) קטנה על פני תרופות אחרות. המחקר הזה נעשה בצורה מתוחכמת. הוא בדק מה מעדיפים חולים באיידס? האם תרופה מוכרת עם השפעות לוואי חלשות או תרופה חדשנית ויקרה עם השפעות לוואי קשות. החולים נחלקו לשתי קבוצות: כאלה שמצבם טוב יחסית וכאלה שמצבם קשה מאוד. מתברר שרק החולים הקשים – עם תקווה מועטה? – העדיפו תרופה חדשה עם השפעות לוואי קשות. ללמדנו שהלחץ להכניס תרופות חדשות ויקרות בא ממשפחות של חולים עם סיכויים קטנים יותר לשיפור תוחלת החיים.

אם נחבר בין שני המחקרים אז הפתרון הוא די פשוט: להעביר לא רק את קשישי צפת אלא גם חולים קשים לגור בהתנחלויות. כך נגדיל את האוכלוסייה היהודית ברחבי ארץ ישראל וגם נאריך את תוחלת חייהם של חולים קשים.

החלופה

אפשר גם לא להאמין למחקרים. לפעמים גם זה עוזר.

שתפו: