במובנים רבים זו היתה הפתעה. ארה"ב
הטילה מכס על מוצרים מיובאים מסין שערכם נאמד ב – 200 מיליארד דולר. בתגובה הטילה
סין מכס על יבוא מארה"ב בשווי פחות משליש מהסכום הזה. האם סין חוששת
מארה"ב, כפי שמשתמע מרפיון תגובתה? נציע כאן הסבר אחר.
לארה"ב יש גירעון (עודף יבוא על
פני יצוא) ענק עם סין. לטענת דונלד טראמפ (להלן – דמגוג מס' 1), סין גורמת לפיחות
בערך המטבע שלה כדי למכור עוד ועוד סחורות לאמריקאים. כמומחה ל – fake news, הדמגוג לא החטיא גם הפעם. לארה"ב
יש גירעון ענק עם כל העולם, ולא רק עם סין. אז? האם ממשלת סין מתערבת בשער החליפין
של המטבע שלה? אם כן – איש לא הצליח לגלות את זה. הדולר האמריקאי מתחזק מול כל
המטבעות החשובים בעולם על אף הגירעון דלעיל. והסיבה שזה קורה היא פשוטה: כל
המדינות בעולם אוהבות דולרים ואוהבות אגרות חוב אמריקאיות וקונות את הסחורה
הפיננסית הזו מעל ומעבר למה שנצבר מאותו גרעון אמריקאי.
אז הדמגוג שוב משקר. אבל הוא התחייב
"לדפוק" את סין במערכת הבחירות שבה נבחר. ועכשיו הוא מקיים.
העיתוי
למה עכשיו? כדי לחמם את האווירה
הפוליטית – ליצור דימוי של מלחמה פטריוטית – ערב הבחירות לקונגרס האמריקאי בחודש
נובמבר. ככל שהאווירה לוהטת יותר – כך גם מתנגדי טראמפ גורסים – גדל הסיכוי לשימור
הרוב הרפובליקני גם אחרי הבחירות, הן בבית הנבחרים, והן בסנאט. העיתוי הוא העניין.
אם בבחירות האלה הרפובליקנים מאבדים את
הרוב אפילו באחד מבתי הקונגרס הפרשנות תהיה חד משמעית: הדמגוג בדרך למזבלה
הפוליטית. זו תחילת הסוף של האלט-רייט האמריקאי. אפשר, טוענים חכמי הפוליטיקה,
להתחיל לחזור לנשום אוויר של נורמליות.
סין, מתברר, החליטה לשחק בפוליטיקה
האמריקאית. היא אמנם הגיבה למהלך הלוחמני של הדמגוג. אבל עשתה כן במתינות חריגה.
סין, כמו אירופה, מחכה לנובמבר.
May or May not
השבוע התקיימה פסגה של ראשי מדינות
האיחוד האירופי. שם נהנו רוב המשתתפים לכסח את הצורה לראשת ממשלת בריטניה, תרזה
מיי. זו בישרה לפני כמה שבועות על "תכנית" ליציאה של בריטניה מהאיחוד
האירופי עם הסדר לסחר חופשי עתידי אבל בלי גבול באי האירי.
תתארו לעצמכם שממשלת עזה היתה מציעה כזה
הסדר לישראל, כלומר, שבגבול של בין ישראל ועזה יהיה מעבר חופשי של סחורות. היינו
קונים? אפילו אם ממשלת רמאללה של מחמוד עבאס היתה מציעה כזה סידור – לא היה פרטנר
ישראלי (ממשלתו של יצחק רבין דחתה הצעה כזו במו"מ על הסכמי אוסלו).
אבל לא די שהאירופים כיסחו לה את הצורה,
הם דאגו לפרסם כל תג וכל תו מהמוסיקה שהשמיעו. למה? מחכים לנובמבר.
מאותה סיבה שסין מחכה. אם הדמגוג מנצח
אז ברור שהולכים לעולם עם קרבות סחר וכסף. ומה פתאום שהאיחוד האירופי ייתן לאנגלים
– חצי מהמפלגה השלטת הם גרופי'ס של טראמפ – משהו עכשיו. גם באירופה מבינים כי אם
טראמפ מנצח, אזי במפלגה השמרנית האנגלית יתחיל מאבק להדחת מיי. ואז אולי יבוא
בוריס ג'ונסון (להלן דמגוג מס 2) וכל המשחק יתחיל מחדש.
לכן, קוראים יקרים, הנה עצה בענייני
בריאות. אפשר להינזר מפוליטיקה עד סוף נובמבר. זה טוב לבריאות הנפש. ואם
הרפובליקנים מאבדים את הרוב אולי, לך תדע, גם בנג'מין ניתאי יתברר לתושבי ישראל
כגאון מדיני עם כינור קטן.
