שלטי החוצות מודיעים לנו על מועמד פלוני
לראשות העירייה שהוא "אוהב צעירים" ועל מועמדת פלמונית שהיא "חזקה
על העיר". יש גם אחד שהוא "בולדוזר" ועוד מיני הבלים שכאלה.
נדמה שברוב הרשויות המקומיות אין בעיות.
אין צרכים לא מסופקים. אין שרות ציבורי מחורבן. אין פקקי תנועה. אין גודש בכבישים.
אין תחבורה ציבורית קלוקלת. אין כמעט כל דבר שכל אחד מאיתנו יודע שיש.
אז הנה הסיפור של פונטוודרה, עיר
מגליסיה שבצפון מערב ספרד:
"אנשים לא צועקים בפונטוודרה - או
שהם צועקים פחות... שום רעש מתכתי של אופנועים או שאגת אנשים שמנסים להשמיע את
עצמם מעל ההמולה - זה שונה מפסקול רגיל של עיר ספרדית.
"במקום זה שומעים ציוץ של ציפורים,
צלצול של כפיות קפה וקולות אנושיים. מורים מוליכים עשרות ילדי בתי ספר וגני ילדים ברחבי
העיר בלי לחשוש שאחד מהם יתעה אל תוך התנועה.
"לפני שהפכתי להיות ראש העיר,
14,000 מכוניות עברו ברחוב הזה כל יום. מספר המכוניות שעברו בתוך העיר בכל יום עלה
על מספר תושביה".
"מיגל אנקסו פרננדז לורוס הוא ראש העיר
פונטוודרה מאז 1999. הפילוסופיה שלו פשוטה: בעלות על מכונית אינה נותנת לך את
הזכות לתפוס את המרחב הציבורי.
"איך זה יכול להיות שקשישים או
ילדים אינם מסוגלים להשתמש ברחוב בגלל תנועת מכוניות? איך זה יכול להיות שרכוש
פרטי - המכונית - משתלט על המרחב הציבורי?"
"בפונטוודרה מנעו מתנועה חולפת
לחדור למרכז העיר. הם נפטרו
מחניה ברחוב (הגודש הרב ביותר נגרם על ידי
נהגים שמחפשים מקום חניה). הם סגרו את כל החניונים על פני השטח במרכז העיר ופתחו חניונים
תת קרקעיים ואחרים בפריפריה. הם נפטרו מרמזורים לטובת כיכרות, הרחיבו את האזור
נטול המכוניות מן העיר העתיקה לאזור שנבנה מהמאה ה -18, והגבילו את המהירות המותרת
בפריפריה של העיר ל -30 קמ"ש.
"באותם רחובות שבהם 30 אנשים מתו
בתאונות דרכים בין השנים 1996 ל -2006, רק שלושה מתו בעשר השנים שלאחר מכן, ואף
אחד מאז 2009. פליטת CO2 ירדה ב
- 70%, כמעט שלושה רבעים מהנסיעות שנעשו בעבר במכונית נעשות כעת ברגל או באופניים,
ובעוד ערים אחרות באזור מצטמצמות, מרכז פונטוודרה רכש 12,000 תושבים חדשים. כמו
כן, מניעת התכנון של מרכזי קניות גדולים פירושה שעסקים קטנים, אשר במקומות אחרים
לא הצליחו לעמוד במשבר הכלכלי המתמשך של ספרד - הצליחו לצוף."
(תמצית מאמר שהתפרסם בעיתון גארדיאן)
30.10.2018
אותו ראש עירייה היה קודם לכן
באופוזיציה במשך 15 שנה. אף אחד לא הקשיב לו. חבר במפלגה שולית מהשמאל באזור
שמצביע ימין באופן מובהק. איכשהו הצליח, ועשה מהפכה.
נחזור למדינת ישראל.
הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבות. הכל
יודעים שיש על מה להתקוטט למען תושבי הערים. ולא מצאתי מקום אחד עם שלט: "הצביעו
פלוני – ונסגור את מרכז העיר לתנועת רכב
פרטי".
אפס הרוגים בתאונות דרכים לא שווה את
המאמץ? הנה, לצד סגירת מרכז כל עיר לתחבורה בכלל כמה רעיונות שיעשו לכולנו את
החיים נעימים יותר:
1.
כל חניה של
רכב מנועי, בכל שעה מהיממה תהיה בתשלום.
2.
חניה תותר רק
במקומות עם שילוט הולם. הכלל הוא שאסור להחנות כלי רכב אלא אם כן יש היתר. לא תותר
חניית רכב בדרכים בהם יש קווי אוטובוסים.
3.
קנס החנייה על
מדרכה, כולל של אופנועים ואופניים, יועלה ל – 1000 שקל.
4.
רשות מקומית
ששר התחבורה ימנע ממנה הפעלת תחבורה ציבורית כל יום ובכל השנה תעתור לבית המשפט
הגבוה לצדק – אבל רק אחרי שתפעיל סעיפים 1 ו – 2.
יש מתמודדים?
