לשאלה שבכותרת יש זקן ארוך. אבל כמו כל מה שקשור במוצא וגזע העניין לא פג
והמחקר נמשך. לכאורה זו שאלה שבעובדה ו"עם עובדות לא מתווכחים" גורסת
האימרה השגורה. אבל אבוי, מה זו עובדה?
אני מאוהב במשפט שמצאתי אצל גיבור ספר בלשי: "בכל פעם שיש התנגשות ביניהן,
עובדות לעולם לא מצליחות לגבור על אמונות. אנחנו עשויים לחשוב שהאמונות שלנו
מבוססות על עובדות, אבל האמת היא שהעובדות שאנו מזהים ומגדירים מבוססות על האמונות
שלנו. אנשים לא מתים למען עובדות, אנשים מתים למען האמונות שלהם". יש שגורסים שעובדות על כלכלה
כמוהן כפטיש 5 ק"ג שיכאיב לך אם ייפול על ראשך. אבל מה דינו של אותו פטיש
בחלל?
פעם עובדה היתה עניין פרימיטיבי למדי. כך, למשל, מבחן מנת משכל (IQ) נחשב הרבה שנים כמדד נכון לאינטלגנציה
אנושית. והיה חוקר שפירסם מחקר שבו נמדדה
מנת המשכל של תאומים זהים שהופרדו בלידתם וגדלו בתרבות שונה ובמעמד כלכלי שונה –
ונמצאו זהים בציוני מנת המשכל. ללמדנו שהגנטיקה מנצחת את הסביבה והחינוך. אלא שהמחקר כולו היה הונאה
מההתחלה ועד הסוף כי החוקר פיברק "עובדות" להוכיח את דעתו הקדומה.
מדינת רווחה מיותרת
לוויכוח השלכה חברתית משמעותית. נדמיין עולם שבו רבע מהאנשים הם "דפוקי
שכל" כלומר בעלי גנטיקה גרועה שבגללה – זו הטענה – יכולתם מוגבלת בהשוואה
ל"לא דפוקים". בעולם הזה, נטען לא פעם, אין לממשלה מה לטפל באי שיוויון
בחינוך, בהכנסה ובבריאות. כי את החוסר במנת משכל שום אוניברסיטה ותשלומי העברה לא
יתקנו.
העניין התחדד לאחר ריצוף הגנום האנושי. עכשיו עובדה היא לא תוצאה במבחן IQ שמוטה תרבותית, מעמדית או השכלתית אלא גנים
ביולוגיים למהדרין שהם עובדות כמו וירוס או חיידק שגורם לנו לחלות. העובדה נראית
מוצקה יותר.
או שלא. כי גם אחרי שהגנום פוענח, לא ברור כלל מה תפקידם הכולל של גנים שמזוהים
עם תופעה מסויימת - למשל הורשת יכולת הצלחה בלימודים. ובינתיים שוב חוזרים לסוג של סטטיסטיקה שבה נמצא, בהסתברות של
70% קשר בין גן פלוני למנת משכל או כל מדד אינטלגנציה אחר. 70%, מצער לומר, זה לא
100%. לכן הדמיון בין וירוס וחיידק לגנים שלנו הוא בעייתי.
חוזרים להתחלה?
התוצאה היא שהיום יש מעין מוסכמה שהיכולות שלנו הן גם תולדה של גנטיקה, גם
של השקעה אנושית וגם של סביבה כלכלית-חברתית-תרבותית. או, בקצרה, אין לנו מושג
קלוש מי עושה מה: גנטיקה או ממון.
מחקר שהתפרסם בימים אלה מאיר את התסבוכת. כמה חוקרים גילו קומבינציה של גנים
שקיומם נמצא בקשר סטטיסטי חזק למדי עם הצלחה בלימודים. הצלחה בלימודים נמצאה מזמן
קשורה להכנסה. והנה אנחנו שוב בעניין של גנטיקה ("טובה") מביאה ממון (רב).
אלא שהמחקר הזה מוצא שהקשר בין גנטיקה וממון לא כל כך פשוט. אותה קומבינציה
גנטית "מנצחת" לא מצליחה להתגבר על פערי ממון.
"סביבה ענייה (במובן הרחב של המילה הכולל לא רק עוני כלכלי –
ג.ע.) לילדים מצליחה לבלום את הפוטנציאל של פרטים עם יכולת גנטית מוכחת",
מסכמים החוקרים. מה שאולי מלמד שהעדר ממון מנצח את הגנטיקה. לפחות עד המחקר הבא.
