1. רז שכניק, כתב "ידיעות אחרונות" פירסם
השבוע ידיעה ובה נכתב כי התאחדות הכדורגל האירופית הבהירה לתאגיד השידור
"כאן" כי אם יקנה את זכויות השידור למשחקי כדורגל המתנהלים באירופה ,עליו
להתחייב שלא לשדרם ב"יהודה ושומרון".אני מוכן
להתערב עם כל מי שמעוניין כי התאחדות הכדורגל האירופית לא השתמשה בצמד המילים
"יהודה ושומרון". אבל זה טיבו של עיתון מנוול ונטול אתיקה – הוא מתרגם "the palestinian territories" (או אולי the occupied territories) לצמד המילים השקריות – יהודה ושומרון.
זו לא טעות
תמימה. יש פער גיאוגרפי בין שני האזורים האלה. הביטוי שבאנגלית כולל גם את עזה (והשני גם את הגולן) ואת....ירושלים
המזרחית. בעוד שהביטוי בעברית לא כולל את כל אלה. אבל העיתון אינו העניין שלשמו
התכנסנו. אם אכן
הידיעה נכונה כדאי ל"שמאל" הישראלי להשתמש בשיטה המוצעת להגיע לפתרון
שתי המדינות בלי לפנות את ההתנחלויות באלימות שבה השתמש הליכוד.
בלי אלימות נוסח הליכוד
זה יעבוד כך:
הממשלה לא תיתן יותר ערבות מדינה למשכנתאות מעבר לגבולות 1967. הממשלה תאסור על כל
גוף נתמך ציבורית או הפועל מכוח רישיון ממשלתי לפעול מעבר לגבולות 67' (למעט
הצבא). וכך לא רק שבאריאל לא יראו כדורגל, הם גם לא יראו תקציבים ממשלתיים והטבות
מס. גם לא יראו סניף בנק. גם לא יראו קופת חולים. הנה ניחוש:
תוך שנה לא יהיו מתנחלים למעט כמה אלפים ספורים של משוגעים.
2. אולי לא ידעתם אבל "סוגית הליברליזציה בענפי
השירותים הינה מרכזית להבטחת צמיחה מכלילה ובת-קיימא במשק הישראלי הסובל מעודפי
רגולציה". כך בהודעה רשמית של משרד האוצר שכדאי שישקיע מעט מאמץ בכתיבה
בעברית שכולם מבינים. מתברר שישראל מאוד נוקשה במדד הרגולציה בהשוואה למדינות
אחרות החברות באירגון ה – OECD. מה
שכמובן לא מוכיח דבר בשאלה האם ראוי או לא ראוי לפקח על הכלכלה. אבל זה נשמע טוב
לאוזניים של חסידי ה"תחרות החופשית" שהצרה הכי גדולה בעיניהם היא
הממשלה. כלומר היא צרה עד שזה מגיע לשמירת קניינם הפרטי. אז צריך מלוא הטנא חוקים
ורגולציה.
נורווגיה ואריאל
השטויות של
כלכלני האוצר הם מטרד קטן. אבל תוך כדי הדיון באותה רגולציה אימתנית שחונקת את כלכלתנו
הצעירה נפלט להם כי הפחתת הרגולציה תשפר את התחרותיות ואת איכות החיים. נו, איך
אפשר להתנגד לזה? אלא שמדובר
בקפיצה מחשבתית. נניח שאנחנו בעד יותר תחרותיות ויותר איכות חיים. מה הקשר ביניהם
לבין הרגולציה. ובגסות: איך הפחתת הרגולציה יוצרת יותר איכות חיים? משום מה – אני
חושד שחיפשו ולא נמצא – לא נמצאו עדויות לתופעה הזו. מבלי שבדקתי אני מעריך שאחת
המדינות הכי נוקשות ברגולציה היא נורווגיה. איך איכות החיים שם? בטח כמו במחנה
פליטים בעזה לאחר ביקור מטוס ישראלי.
יותר מזה:
סביר לומר שאם יקטינו את הרגולציה – ואני כותב את זה באופן כללי, יש הרבה תקנות
מטופשות – מדוע מתחייב מכך שתהיה יותר תחרותיות ולא, הס מלהזכיר, יותר ריכוזיות?למען
הספקנים אני מציע שנבדוק את העניין באופן הבא: נסיר את החוק הפלילי נניח באריאל.
ואחרי שנה נבדוק האם יש יותר או פחות אנשים שנכנסים לרכוש פרטי של הזולת ללא רשות.
ואם יתברר שיש פחות, נחיל את זה בכל הארץ. שלב ראשון בחיסול הרגולציה על התנהגות
אנושית.
