בשבוע שעבר
פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הודעה מעט ביזארית. נושא ההודעה הוא
"תמותה עודפת". ואפשר לחשוד, בתחום הביזארי, כי
בלמ"ס, בנוסף לחישוב נתוני ההכנסה הלאומית, גם עורכים ניסויים במרתף עם חתולים,
כפי שיובהר בהמשך.
תמותה עודפת היא
שיטה אלגנטית למצוא את ממדי התמותה מקורונה. מאחר ואין אחידות בין מדינות בדרך החישוב
ובטיב נתוני התמותה מהמגיפה - התמותה העודפת קלה להבנה. מסתכלים על מספר המתים
בשנים קודמות ומשווים אותו למספר המתים באותם חודשים בעת הקורונה הנוכחית. שבועון ה"אקונומיסט"
הציג לא מכבר נתונים כאלה והתמונה העולמית חדה: יש גידול, לעיתים ענק, בשיעורי
התמותה מאפריל ועד סוף יולי השנה. לא מצאתי מדינה נטולת תמותה עודפת וכמובן שגם לא
מדינה עם "תמותה חסרה".
כאשר קראתי את
ההודעה של הלמ"ס חשבתי שהם נפלו שם למרתף. מתברר, לא להאמין, כי בתקופה
מינואר ועד סוף יולי 2020 לא הייתה בישראל תמותה עודפת. זאת על אף שמשרד הבריאות
מצא 563 מתים מהמגיפה.
ניסיתי למצוא
הסברים לתופעה המוזרה הזו. הנה קציר ההסברים האפשריים:
1. הלמ"ס מדגישה שהיא לא בודקת מי מת ומתי. היא נסמכה, בפרשת הקורונה, על נתוני משרד הבריאות. מכאן קל להגיע למסקנה כי משרד הבריאות ממציא מספרים כדי לקבל תוספות לתקציב.
2. בישראל יש נדבקים. יש חולים. אבל אין מתים כי החלו ימות המשיח ואצל היהודים מפסיקים למות.
3.
משרד הבריאות לא ממציא שום דבר. הוא נסמך על תעודות פטירה עליהן
חתומים רופאים. מי שממציא פה מספרים אלה הם הרופאים. אלה מאשימים את הקורונה כאשר
המטופל שלהם מת מאכילת מסטיק/ משכך כאבים.
4.
אין קורונה. הכל פייק מחלה.
5.
יש קורונה אבל מי שמתו ממנה הם בעיקר זקנים שציוו לנכדיהם חיים ארוכים
יותר. וכך נוצר קיזוז בין הגילאים. זה נשמע טוב במיוחד כשזוכרים איך הטילו את האשם
על קשישים עם "מחלות רקע". הגיוני? אולי, אבל לא נכון: הלמ"ס מצאה
שקשישים לא מתו יותר השנה מאשר לפני שנה. הלך התירוץ.
6.
ארווין שרדינגר היה פיסיקאי שניסה להסביר להדיוטות את הכשל של עמיתיו
למקצוע שטענו שאי אפשר לדעת במדויק מה קורה בעולם של חלקיקים קטנים. הוא הציע את
הניסוי המחשבתי הבא: מכניסים חתול לתא אטום שבו יש חומר רדיואקטיבי – כזה שיש
סיכוי של 50% שיפיץ קרינה רדיואקטיבית מסוכנת. החלקיק יכול להתפרק ואז החתול ימות.
אבל החלקיק יכול גם לא להתפרק ואז החתול ימשיך לחיות. אנחנו, שהכנסנו את החתול
למרתף של הלמ"ס (סליחה, לתא האטום) לא יודעים האם החתול חי או מת. שרדינגר רצה
להבליט עד כמה זה נוגד את ה-common sense, שאומר שהחתול או חי או
מת. לא יכול להיות ששניהם אפשריים.
מה שקורה עם חולי קורונה זה שכאשר מצבם מחמיר מכניסים אותם לתא האטום
עם החתול של שרדינגר. ובכל רגע נתון אנחנו לא באמת יודעים אם הם מתים או לא. יש
הטוענים כך, ויש הטוענים אחרת. לפי נתוני ישראל בסוף יולי 2020– הם חיים.
7.
אבל הם ימותו, באיחור סטטיסטי. מראשית אוגוסט ועד למועד הכתיבה מתו
בחמישה שבועות 463 בהשוואה ל – 563
ב- 17 השבועות הקודמים. זה גידול בקצב התמותה של 200% לשבוע. בדרך
לשיא עולמי.
