משהסתיימה ישיבת הממשלה בראשית השבוע עם ההחלטה על סגר בעוד 6 ימים היו ברורים שני דברים.
הראשון, שהמצב
כל כך חמור שסגר – שאינו רצוי – הוא פתרון יחיד לעת הזו.
השני, מה שנכתב
לעיל הוא שקר כי אם זה היה נכון אז הסגר היה מופעל מיד. והוא לא הופעל מיד כי עוד
יותר חשוב ממצב הבריאות הוא הנסיעה של בנימין נתניהו ופמלייתו לטקס מיותר בוושינגטון.
מה שהיה נמנע אם היה סגר.
לכן קשה להאשים
את הממשלה שאין לה סדר עדיפויות.
אחרי העקיצה הזו
נשארנו עם הפתרון היחיד. ואין דבר שמוכיח את אוזלת יד הממשלה – כל ממשלה – יותר
מאשר מצב שבו היא נטולת אופציות, לדעתה. ולא שאופציות נוספות לא היו בנמצא. בחודש מארס
הופעל הסגר הראשון, שבהיעדר מידע, היה מהלך נכון. מאז היו לממשלה שישה חודשים כדי לתכנן
ולהפעיל אופציות חלופיות. אלא שבסדר העדיפויות היה עניין חשוב יותר: המעמד הפורמלי
של נציגינו באבו-דאבי, תקציב דו או חד שנתי, החלטות הפרקליטות בפרשת הרפז ומיני
הבלים דומים.
יש המקוננים על
כך שהממשלה החליטה על סגר מבלי שהיא החליטה איך לצאת מהסגר בעוד ארבעה שבועות. הקינה
מובנת אלא שאין בישראל, ובאף מקום אחר בעולם, כל דרך סבירה לחזור לנורמליות בחיים
עם מגיפה. אם לא תספרו לאיש, אגלה לכם סוד: חזרה לנורמליות היא בלתי אפשרית כל עוד
אין בנמצא חיסון או תרופה לנגיף התמוה הזה.
למשפחת קורונה,
אליה משתייך הנגיף covid
– 19 , יש קרובי משפחה. האחד
ידוע בשם שפעת והשני ידוע בשם סארס. עם הראשון למדנו לחיות בשלום תמורת שלום – כמו
עם באחריין. עם השני לא הספקנו להילחם בטרם הוא נעלם. ועכשיו אנחנו תקועים עם הבן-דוד
המעצבן שלהם.
לכן אנחנו
נדונים לחיות במצב לא נורמלי תקופה ארוכה. מה שדורש התארגנות חברתית מסוג לא מוכר.
אדגים את הדברים בארבעה תחומים.
בתי ספר
היום יש בתי
ספר. מחר צריכות להיות רק כיתות, וקטנות ככל שאפשר. אנו רגילים לחשוב על בית ספר כמוסד/בניין
ובו כ-500 בני אדם שפועל מהשעה 8 בבוקר ועד שלוש אחר הצהריים. ההרגל הזה צריך
להיעלם בזמן הקורונה.
יש החושבים
שלימוד מרחוק הוא הפתרון. אולי. אבל זה כרגע לא אקטואלי בהעדר מערכת מיחשוב
ותקשורת זמינה לכל תלמיד. אז אולי במועצה האזורית עמק חפר יש את כל הציוד, ובשפע,
אבל בישראל זה לא קיים.
הפתרון היחיד,
לפחות בטווח של שנה, הוא כזה: כל תלמידי א-ז בשטח עירוני אחד ילמדו בכיתות בין
השעות 07:30-13:00. הלימודים יתנהלו בכל המבנים העומדים לרשות העיר ללא קשר לשם
שמוטבע על הבניין. יהיה זה מתנ"ס, בית ספר תיכון, מוזיאון, בית כנסת, ומה לא.
הכיתות האלה יפוזרו כמה שאפשר. ואם יהיו שתי כיתות ויותר באותו מבנה אז ההפסקות
יהיו בזמנים שונים לכל כיתה.
באופן דומה
תלמידי כיתות ז-ט ילמדו מהשעה 13:15- 18:30 ואילו תלמידי י-יב ילמדו מהשעה 18:45
ועד 23:00.
שרות לציבור
כל גוף שנותן
שרות לציבור, למשל משרד הפנים, בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, מרכולים וכו' יפעלו
24 שעות ביממה. עובדים יעבדו במשמרות כאשר השרות יינתן רק לפי הזמנת מקום מראש או
בטלפון לנצרכים. לכל מקום כזה תהיה מכסה מירבית של נכנסים בו זמנית כך שתימנע
צפיפות.
בכל העסקים
האחרים לא תתאפשר כניסה של אנשים שימנעו שמירת מרחק של 3 מטר. וכך, למשל, במסעדות
לא יתאפשר "לפתוח שולחן" כמקובל אלא רק שולחן לכל סועד. סרטים, הצגות
וקונצרטים ימכרו כרטיסים בטווח של 3 מטר בין כל מושב. הממשלה תסבסד צילום של
הופעות וכך יתאפשר למכור זמני צפייה גם באינטרנט.
משאבי אנוש
עוד דבר שהממשלה
ראוי שתעשה הוא לספק לכל עסק שנותן שרות לציבור "שומר צפיפות". כל
מובטל/חל"תניק יחוייב לתת משמרת יומית בת ארבע שעות כדי לפקח על הכללים
החדשים האלה בכל חנות בכל מקום בארץ.
והעיקר: לא
להצטופף כלל.
בידוד
יש אצלנו נוהג
של בידוד בבית. צריך להפסיק את העניין הזה מיד. כל מי שנמצא בבדיקה – ולא בהאזנת
שב"כ – כנשא של הנגיף יבודד בבית מלון, ולא בבית. בבית כל מבודד הוא מכונת
הדבקה לבני משפחתו.
