לא מכבר ראיתי מחקר כלכלי שנושאו יחסי אבות ובנות. מה לנושא הזה ולעולם הכלכלה? הכלכלנים חשדו שיש הבדלים בין יחסם של אבות לבנים ויחסם לבנות. בהעדר מדד ישיר ומבוסס לאהבה, בדקו החוקרים מי מקבל מתנה גדולה יותר: הבת או הבן? מתברר כי אמהות נוטות שלא להפלות בין הילדים. אבות לעומת זאת מעניקים לבנים מתנות גדולות יותר מאשר לבנות. לפחות זה הממצא באוגנדה.
משם אעבור לקצה
השני של העולם – לארצות הברית. ה"ניו יורק טיימס" פירסם,
ו"הארץ" תירגם, מאמר שכותרתו "מטופלות מתלוננות: רופאים מתייחסים
אלינו בביטול". במאמר רואיינו כמה נשים המתארות סינדרום דומה. הן סובלות
ממשהו, פונות לרופא, וזה כנראה חי בדעה כי נשים נוטות להתלונן לשווא – ולא לוקח
ברצינות הראוייה את דברי המטופלות.
האם הגבר הרופא
האמריקאי והאב האוגנדי "סובלים" מסינדרום דומה שתוכנו אפליה כנגד נשים?
הפער הלא מוסבר
אפליה של נשים
הוא הנושא הכי נחקר, לבטח בתחום הכלכלה. אחת הסיבות למחקר העצום בתחום היא שקשה
לרדת לסוף העניין. אפליה, מצער לומר, אינה מדידה באופן ישיר, בערך כמו אהבה.
כלכלנים מתקשים לעסוק בעניינים לא מדידים. קל למדוד אם הריבית שמשלם פלוני גבוהה
יותר מזו שמשלמת אלמונית – או להפך. קל למדוד אם פלוני משתכר יותר או פחות
מאלמונית. בלתי אפשרי למדוד האם הפער – ככל שהוא קיים – מקורו באפליה.
לפני כמה חודשים
ביקשה הוועדה למעמד האישה בכנסת לבדוק את הנושא. יפית אלפנדרי, מהלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה נרתמה לעניין. הנה הממצאים העיקריים:
1.
בכל תחום וברמות השכלה דומות ובכל קטגוריה (יהודים לא חרדים, חרדים,
אתיופים וערבים) נשים משתכרות פחות מגברים. זאת על אף שככלל נשים משכילות יותר
מגברים. פערי ההכנסה בקרב אקדמאיים מגיעים לכ – 40% ויותר.
2.
חלק מפערי ההכנסה ניתנים להסבר. למשל באמצעות מספר שעות עבודה, השכלה,
ותק ועוד. אך רוב הפער בהכנסות נטול הסבר. מעניין במיוחד שהפער הגדול ביותר – 70%
מההכנסה - נמצא אצל מנהלות שהן בעלות השכר הגבוה ביותר בקרב נשים.
אפליה או בחירה
יש הטוענים כי
"הפער הבלתי מוסבר" הוא מוסבר בהחלט: זה הביטוי לאפליה. המערכת הכלכלית,
החברתית והפוליטית היא פטריאכלית. זה לא מקרה שאב מעניק לבן מתנה גדולה יותר. או
שרופא מזלזל בנשים. זו נורמה חברתית עתיקה ומושרשת. בתחום הכלכלי זה בא לידי ביטוי בחלוקת העבודה בבית וגם בשכר וגם ביכולת לעלות בהיררכיה החברתית.
ויש הטוענים כי
חלק מ"הפער הבלתי מוסבר" מקורו בבחירה של נשים. נשים, יותר מגברים,
בוחרות לעבוד במשרות חלקיות כדי שיהיה להן זמן לטפל בילדים. הטבות כלכליות לנשים -
חופשת לידה, למשל – פועלות לרעתן. אם חופשת לידה היתה מתחלקת – בחוק – שווה בשווה,
או אז לגברים לא היתה עדיפות בשוק העבודה. אם רק אישה רשאית לעבוד שעה אחת פחות
ביום אם היא אם לילדים קטנים – אז היא "פגומה" בשוק העבודה.
מי צודק?
כאמור קשה למדוד
במישרין מידה של פטריאכליות ואפליה. שתי חוקרות ממכון מחקר של האיחוד האירופי
הגיעו לתשובה חלקית בעזרת ניסוי. זה בא לבדוק האם שקיפות שכר – האפשרות לכל עובד
לדעת מה השכר של העובד לצידו – מצמצמת פערי שכר. לענייננו הן גם בדקו איך נשים
מגיבות לפערי שכר.
הממצא: בעוד
גברים מגיבים לפער שכר בדרישה מהמעסיק לקבל יותר, נשים מגיבות לפער שכר בצמצום
העבודה והתפוקה. כלומר גברים, יותר מנשים, מוכנים "לצאת לקרב" על השוואת
שכר. ומה שלא פחות מעניין: נשים מגיבות בעיקר לפערי שכר עם נשים אחרות, ולא לפערי
שכר עם גברים.
אפליה קולינרית: הבלוג מאחל
לקוראיו מהגזע היהודי פסח ללא מצות. הן משמינות.
