ידידי י' ובן
זוגו חסכו כל שנות עבודתם עד שפוטרו מטעמי גיל (החוק הישראלי מתיר לפטר עובדים
בגיל 67 ללא הנמקה. בצביעות קוראים לזה פרישה). חסכונותיהם, כולם בקופות גמל
וקרנות השתלמות, הסתכמו במיליון שקל. נוהג היה להם לעת חיסכון: מדי שנה הם היו
פונים לכל מנהלי קופות הגמל, מציעים להם לנהל את החיסכון שלהם ומבקשים הצעה על
המחיר המבוקש לדמי ניהול. בשלושים השנה האחרונות הם שילמו 0.25% -בהשוואה ל – 0.7%
שנגבים למשל אצל אלטשולר שחם.
הם דחו כל הצעה
של יועצים פיננסים שהסבירו להם שצריך להשוות "תשואה נטו" ולא רכיב אחד –
דמי ניהול – בלבד. לדעתם הייעוץ הוא הימור ורק נועד לסחוט כסף.
לפי שנה הם
נכנעו והעבירו הניהול ליועץ פיננסי ששיכנע אותם בטיב יכולתיו. בימים אלה קיבלו את
הדו"ח השנתי ל-2021 והתברר שהם קיבלו תשואה של 2.1% - פחות ממדד המחירים
לצרכן.
מילא. זה קורה.
אלא שהיועץ הציע לשנות את הניהול של כמה מקופות הגמל עליהם המליץ לפני שנה –
והפסידו נומינלית. מה טיבו של יועץ/מומחה שמזיז את הכסף שלך על פי רווחי העבר?
מתברר כי
היועצים למיניהם בבואם לשכנע אותנו מציגים מידע על מה שהיה בעבר. האם העבר הוא
מידע רלוונטי לעתיד? כחוסכים אנחנו רק צופים פני העתיד. אלא שיש בעיה עם
העתיד: הוא נסתר אפילו מיועצים פיננסים ויועצי השקעות.
מהיכן היועצים
למיניהם יודעים יותר מאיתנו, ההדיוטות? רובם או שלמדו מנהל עסקים במוסד אקדמי או
שהם בוגרי קורסים ליועצים. מה שמביא אותנו לשאלה הבאה.
שני סוגי מנהלים
נניח שאתם בעלים
של עסק ומבקשים לשכור אדם לתפקיד ניהולי. ונגיד שהתבצע תהליך של סינון מועמדים שבסופו
נשארו שניים. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שלאחד יש תואר שני במנהל עסקים. לשני אין
תואר אקדמי בכלל. אתם בעלי העסק ומתבקשים להחליט. במי תבחרו?
מנוסח הצגת
השאלה לא מסובך להבין שהתשובה החכמה היא לבחור בבעל ההשכלה. אבל אם הכותב מעמיד
דילמה כזו – יש כאן מוקש.
השאלה היא מה יש
למחקר להציע בתחום הזה. לא מכבר התפרסם נייר עבודה שבדק בדיוק את החידה הזו.
נקודת המוצא של החוקרים
הייתה שונה לחלוטין: איך זה שחלקו של השכר בהכנסה הלאומית ירד ובנוסף השכר החציוני
הריאלי או שירד או שבקושי זז ב – 30 השנה האחרונות? מקובל לחשוב שהגורם העיקרי לתופעה
הוא ירידת כוחם של האיגודים המקצועיים. לפיכך נבחרו למחקר ארה"ב (עם שיעור התאגדות
נמוך) ודנמרק (עם שיעור התאגדות גבוה). אלא שהתופעה הופיעה בשתי המדינות.
מי מוצלח יותר?
החוקרים תהו האם
הניהול בשורש התופעה. הם בדקו את שני סוגי מנהלים שמונו לתפקידם בתקופה הנחקרת:
בעלי תארים אקדמיים ונטולי תארים כאלה. הנה הממצאים:
1.
מינוי מנכ"ל עם תואר אקדמי במקום מנכ"ל נטול השכלה כזו מביא
הן לפיטורי עובדים והן לירידה בחלקו של השכר בפעילות התאגיד. שיעור הירידה בשני
אלה גדול יותר בארה"ב מאשר בדנמרק – אבל חי ובועט בשתי המדינות.
2.
מהלך להתייעלות? ממש לא. הממצא הוא שרווחיות התאגידים לא השתנתה לטובה
וכן לא היקף ההשקעות. לעומת זאת אם מחליפים מנכ"ל נטול השכלה עם מנכ"ל
נטול השכלה – אין פגיעה בשכר.
3.
למי שתהה: הפחתת השכר לא נרשמה אצל המנכ"לים המשכילים. שם דווקא
ההפך קרה, זאת על אף גידול בפריון של כלל העובדים.
4.
מי אשם? לדעת החוקרים בתי הספר למנהל עסקים שמלמדים את שטויות
"ההתייעלות" - כלומר פיטורין והפחתת שכר - ככלי מרכזי לטובת התאגיד. זה
רק לטובת המנכ"ל.
