כאשר נוסדה אגודת ישראל, לפני יותר ממאה שנה, התנועה התבדלה משאר המפלגות היהודיות, הציוניות והסוציאליסטיות. היא שללה את הרעיון הציוני, ומשום כך לא הייתה חלק מההסתדרות הציונית. המניע להתארגנות היה שימור היהדות מול הזרמים החילוניים הגואים. עברו כמה שנים והמפלגה השתתפה בקואליציה הראשונה שהוקמה בישראל לאחר מלחמת 1948 וביקשה בתמורה לשותפות עם הציונים שיישמר בחוק "הסטטוס קוו" שהנהיג כאן הסולטאן הטורקי. בנוסף, ביקשו שהחוק לא יכפה גיוס נשים "דתיות" ושתהיה מכסה לגיוס "תלמידי ישיבה". מה שה"אגודה" לא דרשה בסיים הפולני בו השתתפה.
מהר מאוד הם
למדו שזרוע המדינה הכופה היא הדרך הנוחה, במקום שכנוע, להנחלת הדת היהודית גם על
מי שאינם מעוניינים בה.
אחרי מלחמת 1967
נכנסה מדינת ישראל לעימותים מתמשכים עם האירגון לשחרור פלסטין (אש"פ). בין
שאר האמצעים שבהם נקטה הממשלה דאז היה לעודד את... תנועת החמאס. כמו אגודת ישראל
בתחילתה, החמאס היה אירגון דתי שלא התעניין בפוליטיקה. אבל כאשר הוקמה הרשות
הפלסטינית הם קפצו על התקדים של אגודת ישראל – והבינו שהכוח, הצבא והנשק הם כלי
מרכזי בהשלטת הדת על החברה. מאז שהחמאס תפס את השלטון בעזה הוקמה שם מדינת הלכה.
מצא את ההבדלים
החמאס ואגודת
ישראל הם דאעש? טאליבן? לא רחוק משני אלה.
מה שהמאמר דהיום טוען הוא שבמהות אין הבדל של ממש ביניהם. יותר מזה:
אין הבדל בין שלוש אלה לבין הימין-חרד"לי הישראלי. המפלגה של סמוטריץ' ובן
גביר אינה שונה באידיאולוגיה שלה מדאעש האיסלמית - זו שבשמה נעשו השבוע פיגועי
הדריסה והירי בבאר שבע ובחדרה.
מי שעשו קריירה ממלחמות
הדת היו הנוצרים. הם שכללו אותן במסעי צלב ובאין ספור מעשי טבח של פרוטסטנטים בידי
קתולים ולהיפך. אבל ב – 600 השנה האחרונות הנוצרים השתחררו מההנמקה הדתית והמציאו
סיבות חדשות להרג המוני. היהדות והאיסלם קפצו על המציאה בעיקר בחמישים השנה
האחרונות.
במובן הזה מי
שמכונים "פאגאנים" הם, יחסית, האנשים הפחות אלימים. מבין שלל הדתות, המנותאיסטיות
הן אלה שיוצרות אלימות. די דומה, עקרונית, למונופול בחיי הכלכלה. ללא ריסון,
מונופול יעשוק את כל מי שעומד בדרכו. אבל מה שמובן בכלכלה – לרוב, לא תמיד – נעדר
מהזירה החברתית-דתית. ליהודים ישראלים ולמוסלמים נראה טבעי לחלוטין שאדם לא יאכל
פלאפל בראמאדן ובפסח מכוח החוק. שבני זוג לא יוכלו להינשא אלא לפי מונופול הדת.
ההבדל היחיד בין מנהיג דעאש לבין מנהיגי הציונות הדתית הוא בתסרוקת של האלוהים
שלהם. אצל האחד אפשר לאכול לאבאנה עם בשר ואצל השני אסור. אחד מהם אוהב משקאות אלכוהולים,
והשני אוסר את שתייתם. ואצל שניהם אסור לאכול שרימפס.
הם אשמים
ובהקצנה: אם
בדרך כלשהי המפלגות הדתיות זוכות ל – 62 מנדטים בבחירות לכנסת, ישראל תראה כמו
המדינה האיסלמית שדאעש הקים בשטחים שכבש בסוריה והטליבן מקים באפגניסטן. ואלה לא
באמת רחוקים מהמשטר הקיים בסעודיה. אותה גברת בשינוי קל באדרת.
הגדולה של דאעש
האיסלמי והיהודי היא בכך שהם מצליחים לשכנע את הרוב שהצד השני הוא
"אשם". במובן הזה קרל מרקס טעה כאשר אמר שהדת היא האופיום להמונים.
אופיום מעניק למשתמש סוג של נירוונה, לצד ההתמכרות. קוקאין, בהשוואה הזו, מזרים
אנרגיות. וזה מה שמוכרים הדאעשים לסוגיהם.
לישראלים כדאי
לזכור: סמוטריץ' וחבריו נולדו בבית של בנט. מה המרחק ביניהם? האם בנט - וחבורת גנץ, לפיד, סער, מיכאלי והורביץ - ביטל חוק דתי אחד מאז שנבחר ראש ממשלה?
