בסוף שנת 2000
היו לבנק ישראל נכסים במטבע חוץ בסכום של 24 מיליארד דולר וכן נכסים במטבע ישראלי
בסך 15 מיליארד שקל.
בסוף 2021 היו
לבנק ישראל נכסים במטבע חוץ בסכום של כ – 208 מיליארד דולר. וכן נכסים במטבע
ישראלי בסך 126 מיליארד שקל.
שאלה: והיה ובנק
ישראל ינפיק מניות – האם תקנו אותן?
מישהו מכיר
תאגיד שבתוך 20 שנה הגדיל את נכסיו בסכומים דומים? נראה לי שצריך לתת פרס לסטנלי
פישר, קרנית פלוג ואמיר ירון. איזו בסטה עשירה הם יצרו כאן!
עכשיו למשהו
יותר אזוטרי: מה היו רווחי בנק ישראל לשנת 2000? תשובה: הפסד של כ – 7 מיליארד
שקל. ומה הרווח לשנת 2021? תשובה: צדקתם, הפסד של 64 מיליארד שקל.
מה זה? הוקוס
פוקוס פיננסי. זה באמת או שזה בלוף? האמת היא שאני מכיר את בנק ישראל עשרות שנים.
ככל שאני זוכר הוא מעולם לא הרוויח אגורה ולבטח לא חילק דיבידנד לבעל המניות שלו –
ממשלת ישראל.
חוזרים לשאלה:
קונים, או לא, מניות של בנק ישראל?
בארץ אהבתי השקד פורח
בשבוע שעבר
פירסם הבנק המרכזי דו"ח שעסק בשקד. וחבל, הכוונה אינה לפריחת השקד בעת הזו –
מחזה יפהפה. ולא - גם לא בפרי השקד המסייע ליציאות סדירות, ולא בהחזרת עצי השקד
למי ששתל אותם לפני 1948. השקד של הבנק המרכזי הוא "שקל דיגיטלי" שזה
כשנתיים בוחנת ועדה האם כדאי וראוי להנפיק אותו. מתברר שכותבי הדו"ח, כמו
עמיתיהם בחו"ל, פועלים להארכת תוחלת החיים של ועדות ולכן טרם נמצאה התשובה
הגואלת לשאלה האידיוטית.
השקל הדיגיטלי
המדובר לא שונה מהשקל הרגיל. הוא לא צמוד למדד או לדולר או ל"מטבע"
קריפטו. הוא לא חזק יותר ולא חלש יותר משקל גמדי ממתכת. הוא יהיה, אם יהיה, שורה
דיגיטלית במחשב ובאינטרנט. זה גם גורלם של רוב השקלים מהסוג המקובל. ההבדל היחיד
הוא שהשקל הדיגיטלי המוצע "יישב" כנראה במחשב בבנק המרכזי. בעוד שהשקל
הקיים יושב במחשב של הבנקים המסחריים. אז מה? אז כלום. ובעברית תקינה: לא כלום.
מה יותר בטוח?
שקל שיושב בבנק המרכזי שמעולם לא הרוויח ונושא הפסד של עשרות מיליארדים. או שמא
שקל שיושב בבנק מסחרי שמרוויח יפה, ויש הטוענים: אפילו יותר מדי יפה. מי מועד יותר
לפורענות?
ההסבר הצבאי
זו שאלה
פיקנטית. כי אם יהיו שקדים פיננסים מתוצרת בנק ישראל אז הם יגדילו את החובות
וההפסדים של הבנק המרכזי. בדיוק כמו שקלים רגילים שיושבים בבנק מסחרי (פקדונות של
הציבור הן התחייבות של הבנק, כך החשבונאות הפיננסית). אלא שבנק מסחרי משתמש בשקלים
הרגילים להרוויח – למשל מתן הלוואות עם ריבית. מה יעשה הבנק המרכזי עם השקדים שלנו?
אפילו לממשלה אסור לו לתת הלוואות.
ואם השקדים
יתנחלו בבנקים מסחריים, אז מה ההבדל.
כל זה מזכיר
בדיחה מלפני 70 שנה. הרס"ר מכנס את כל חיילי הגדוד ואומר להם כי יש בשורות
טובות ופחות טובות. הבשורה הטובה היא שהיום מחליפים תחתונים. הבשורה הרעה היא
שמחליפים זה עם זה.
בקיצור: הכל שטויות.
