אתמול נכנסו
לתוקף שתי החלטות ממשלתיות: הראשונה, שינוי מבנה התעריפים בתחבורה ציבורית בניסיון
לעודד את השימוש בסוג הזה של תחבורה. השני, הורדת המס על הדלק כנראה במטרה לעודד
שימוש ברכב פרטי לנסיעות שיתחרו בתחבורה הציבורית.
כך, בערך ב־40
מילה, אפשר לסכם את תבונת ממשלת המאובנים.
הורדת המס על
הבלו נעשתה פורמלית מנימוק שונה לחלוטין. אמנם האינפלציה בישראל נמוכה מזו של
מדינות רבות אחרות. אבל האופוזיציה צועקת געוואלד על "יוקר המחייה"
המאמיר. עליית המחירים אינה עניין שיש לזלזל בו. זו תופעה עולמית אבל גם מלריה
וקורונה הן תופעות עולמיות ולכן מה שקורה בעולם הוא לא בהכרח דוגמה חיובית שראויה
לחיקוי.
נתניהו
ישראל, כמו
מדינות אחרות, העבירה את הטיפול באינפלציה מהממשלה לבנק המרכזי. זו אופנה שהתפשטה
בעולם לפני כ – 30 שנה. מי שדחף אותה כאן היה מי שהיום ראש האופוזיציה שנתן לבנק
המרכזי כלי עבודה אחד למיגור האינפלציה: הריבית. יסלחו רבני הכלכלה אבל זה קשקוש,
ונתניהו אחראי לשטות הזו.
טיפול רציני
באינפלציה מחייב טיפול בתאגידים השולטים על הייצור, היבוא והשיווק. אלא שכל הפוליטיקאים
ממרצ וימינה מאמינים בשוק חופשי. במציאות, השוק החופשי אינו תחרותי. לכן האינפלציה
חוגגת ומה שנותר הוא להעלות את הריבית עד ליצירת אבטלה כזו שלציבור לא יהיה כוח
קניה.
ליברמן
אבל יש בחירות,
ולכן שר האוצר בדעה שהוא צריך לעשות משהו. מכיוון שמדי חודש קובעת הממשלה את מחיר
הדלק, ומחיר הדלק בעליה אז הפתרון שלו זה להוריד את המס על הדלק.
נניח שמקבלים את
הרעיון שלא יכולים וגם לא רוצים לטפל בתאגידים שמייקרים מוצרים. זה טיפול שורש
ולממשלה אין רצון. אבל חשוב לרסן את עליית מדד המחירים לצרכן, ומייד. האם הורדת
המס על הדלק היא הפתרון היחיד? לכאורה יכול היה שר האוצר להוריד את המע"מ.
אבל הוא יודע שהוא לא באמת שולט על המחירים. הוא שולט, באמצעות הפיקוח על המחירים,
רק על מספר זעום של מחירי מוצרים: בנזין, חלב, גבינת קוטג' ובסך הכל פחות מ־10
מוצרים. לכן הורדת מע"מ ממש לא יעילה.
בתבונת החפיף
הגיע אביגדור ליברמן להורדת המס על הבנזין. ממש לא מעניין אותו שהממשלה שבה הוא
חבר התחייבה רק לפני כמה חודשים להפחית פליטת מזהמים – כמעט כולם משריפת דלק. הוא
היה זקוק למנת הירואין מדדית וקפץ על הבנזין.
האלטרנטיבה
נניח שההפחתה
במס עלתה לקופת הממשלה 2 מיליארד. מה בדבר החלופה הבאה: להשאיר את המס על בנזין
ברמתו ובמקביל להעמיק את הסבסוד של תחבורה ציבורית. במקום שנסיעה עירונית תעלה 6
שקלים היא תעלה 3 שקלים או אפילו אפס?
אפשר לחשב בדיוק
מה ההפחתה הנדרשת במחיר נסיעה עירונית שהשפעתה על מדד המחירים לצרכן תהיה זהה
להשפעת הפחתת המס על הבנזין. אבל ממשלת השינוי בחרה באופציה הכי גרועה: הגדלת
שריפת מאובנים, הגדלת זיהום האוויר, הגדלת השימוש ברכב פרטי, הגדלת הגודש והפקקים.
