השאלה שבכותרת נראית תמוהה. במיוחד במדינה ששליש מהתושבים המתגוררים תחת שלטונה נטולי זכויות. אז מה הקשקוש הזה על "זכויות הטבע"?
האופנה האחרונה
בטיפול בהתחממות הגלובלית שמקורה העיקרי מפליטת תחמוצת הפחמן (CO2) היא בשיטות הקבורה של
הפליטה הזו שמקורה העיקרי הוא משריפה של פחם, דלק וגז טבעי. אם, כך גורסים תומכי
בתי הקברות לגז זה, נתפוס את הגז מיד לאחר שהוא נוצר (carbon capture & storage) להלן CCS, או שנשאב אותו מהאוויר (carbon dioxide removal) להלן CDR
– ונקבור אותו עמוק באדמה. או אז יימצא מזור למחלת ההתחממות.
מנכ"ל
תאגיד אקסון, חברת דלק מהגדולות בעולם, אמר לא מכבר כי CCS הוא הגביע הקדוש של טיפול
באקולוגיה. מכיוון שממשלת ארה"ב, לא מעט בהשפעת לובי המזהמים, תומכת, ומכיוון
שיש פה כסף ציבורי לצורכי קבורה פרטית – אפשר להבין את התלהבות.
לפני שנה החל
לפעול באיסלנד מפעל עסקי האוויר הגדול בעולם. שם שואבים אוויר מהאטמוספירה, מסננים
את ה־CO2, דוחסים אותו, מערבבים אותו במים ומשפריצים את
התערובת לתוך סלעי בזלת באדמה בעומק של קילומטר. במלוא התפוקה המפעל יקבור כמות
השווה לפליטת הגז מ־870 מכוניות בשנה. זו אפילו לא טיפה בים הזיהום שגודלו נאמד
בכ־40 מיליארד טון לשנה.
אבל אם הממשלה
תשלם 100 דולר לטון – המגזר הפרטי המזהם ישמח לעסוק גם בקבורה.
החלופה שנעלמה
יש הטוענים כי
יעילות הקבורה מפוקפקת. יש אפשרות שהקבורה המוצעת אינה הרמטית וגז ידלוף בחזרה. אך
עיקר הביקורת היא שהקבורה המוצעת מסיחה את הדעת – ואולי גם את הכסף - מהליך שיעצור
כמעט לחלוטין את הזיהום הנוסף: ייצור אנרגיה מחום השמש, רוח וגלי ים.
לא מכבר פירסמה
מירב ארלוזורוב מאמר שכותרתו "למה הפכנו את הגז הטבעי מידיד לאויב?"
התשובה לשאלה פשוטה ומוכרת גם לארלוזורוב: כי הגז הטבעי מזהם בעוד שייצור חשמל
מחום השמש לא מזהם כלל וגם עולה כעשירית המחיר. אלא ש"הארץ" לא יחמיץ
הזדמנות לתמוך במדיניות הממשלה בתחומי הכלכלה. הממשלה החליטה לסגור את תחנות הכוח
השורפות פחם – המזהם יותר מגז טבעי – ולהקים במקומן תחנות כוח השורפות גז טבעי. סיבה
למסיבה ולכאורה זה הגיוני.
אבל זה לא.
אף אחד לא יקים
תחנת כוח בישראל אם הוא או היא ידעו שבעוד שנתיים תוצף המדינה בחשמל נקי שמקורו
בשמש. לכן הממשלה תיתן לכל יזם מחיר מופקע ל־20 שנה כדי להמיר מזהם א' במזהם ב'
כאשר החלופה הנקיה היא בטווח של שנתיים ובזיל הזול.
לכן הפתרון לדילמה
שמציבה הכותבת הוא לתת לתחנות הפחמיות לחיות עוד שנתיים ואז לסגור אותן כליל כאשר
התחנות הפועלות על גז ייסגרו אך יישמרו לעת חירום.
אז מה כל זה
שייך לזכויות הטבע?
יש בקרב
פילוסופים (*) של המוסר הטוענים כי לטבע יש זכויות שלא להיות נשדד. לכן פרוייקט
מסוג בית הקברות ל־CO2 נראה ראוי. אלא שבעת שאנחנו שודדים את הטבע –
מחומרים מכילי פחמן, ברזל, נחושת, אלומיניום ומה עוד - אנחנו גם פוגעים בדורות
הבאים של בני האדם. להם לא יהיה השפע של משאבי טבע שיש היום.
(*) בעקבות מאמרו של ג'פרי ספייר הנמצא כאן.
