הכותרת בעיתון
"הארץ" כללה את המשפט הבא: "שליטת בעלי הון תורמת למשק" ועל
העניין הפעוט הזה ייסוב רובו של המאמר. אבל לפני כן אתייחס לדובר ששמו ערן
שחם־שביט. מקצועו עריכת דין והוא מייצג אדם בשם אלפרד אקירוב – בעל ההון התורם
למשק, בכותרת – שמבקש לקנות שליטה ב"כלל ביטוח". אלא שהממשלה לא מאשרת,
בינתיים, את הבקשה, בטענה שרכישת השליטה תעצים את הריכוזיות, תקטין את התחרות,
ושאר עניינים שכאלה.
מדוע מצאה
המערכת של המוסף הכלכלי של "הארץ" לראיין בפרשה הזו את מר שחם־שביט המצהיר
"אני עורך דין ופחות עוסק במה שראוי" היא חידה. יכול להיות שבמחלקת
המודעות של העיתון טמונה התשובה. בכל זאת אקירוב הוא פיגורה הונית רצינית ומכאן
זכות הדיבור ליחצ"נו שאינו מתעסק עם מה שראוי.
באותו גליון של
העיתון הפיעה הכותרת הבאה: "ברגע האמת, שברון העדיפה לייצא את הגז
הישראלי" ואני מוסיף: ובכך לאלץ צרכני גז בישראל להשתמש באנרגיה יקרה יותר
ומזהמת יותר. כל זאת על אף מכתב התרעה ששלחה שרת האנרגיה לשברון. שברון היא תאגיד
אנרגיה אמריקני שמעסיק יותר מ־40,000 עובדים עם הכנסות של כ־160 מיליארד דולר
לשנה. כלומר, קצת יותר "הון" מאקירוב שככל הידוע לא מגיע למאית משברון
שהיא שותפה בשדה הגז לוויתן.
שברון תורמת למשק
הנה השאלה: האם
השליטה של שברון בלוויתן תורמת למשק? הידיעה על העדפת היצוא על פני אספקת הגז לישראל
מלמדת ששברון עושה מה שבעלי הון עשוים תמיד: הם רצים אחרי הרווח לעצמם ולא
"למשק". המשק הישראלי, מנקודת ראותו של בעל הון, הוא מכשיר לעשיית רווח.
אבל אם בעל הון מצרי מוכן לשלם עבור גז ישראלי־לוויתני יותר מתאגיד ישראלי – אז
מוותרים על ציונות, על טובת ישראל, על טובת המשק. ריח הרווח חזק יותר מכל הבולשיט
הפוליטי שבו עוטפים את ה"משקיעים" שרובם, אגב, משקיעים באמצעות כספים
שלנו.
שברון, על כן,
הראתה לישראל ולשרת האנרגיה אצבע משולשת. אבל זה לא אישי או פוליטי. הכל ביזנס.
סיבוב הגז
כתב העיתון סוקר
את חילופי האשמות מי אחראי לתוצאה המוזרה שמדינה עם מאגרי גז ענקיים תהיה נטולת גז
עד ששדה תמר יחזור לפעילות ושדה כריש יתחיל לפלוט גז. זה אומר שצרכני הגז אשמים כי
הם לא דאגו מראש לשריין לעצמם גז משדה לוויתן. ויש הטוענים כי בעצם אין בכלל בעיה
כי הגז הישראלי ששברון תמכור למצרים יועמס על מיכלית גז שתביא אותו לנמלי ישראל. כלומר
בעל הון עושה סיבוב על ישראל. זה אמנם יותר יקר אבל לא יהיו הפסקות חשמל ולא
יצטרכו להפעיל את תחנות הכוח בדלק נוזלי.
אף אחד לא תוהה
איך הגענו למצב המטופש הזה. הרי ממשלתנו היתה כל כך גאה ב"מתווה הגז"
שהמציאו שליטנו באותם ימים יובל שטייניץ שר האנרגיה ובנימין נתניהו ראש ממשלתנו. הם
חשבו שהם המציאו את הגלגל ב"מתווה" הזה. ולא נשכח את מיטב הפרשנים
הכלכליים שהיללו ושיבחו.
הזכות לגז
הפגם המרכזי
באותו מתווה היה היצוא. כדי לעודד "בעלי הון" שישקיעו בחיפושי גז נתן
ה"מתווה" את זכות היצוא. האם ישראל זקוקה ליצוא הזה? האם חסר כאן מטבע
זר? להפך! בנק ישראל קנה מיליארדי דולרים עודפים ששטפו את המדינה כדי לקזז את
ההשפעה השלילית של היצוא.
בעיקר נעדר
מהדיון הדבר הבא: מה בדבר גז ישראלי לנכדים ולנינים? בלי יצוא מובטח להם הגז. עם
יצוא הם יצטרכו להתחמם בחורף עם שריפת מכתב התרעה שתוציא שרת האנרגיה העתידית.
אלא אם כן תתעשת השרה הנוכחית ותוציא מאות מכרזים לאספקת חשמל מחום השמש. הסיכוי, לתוהים,אפסי.
